Abstract
נפילתו של מבארכ באירועי ה-25 בינואר 2011 לאחר שלושים שנה בשלטון הייתה אירוע מכונן שהוביל לעליית שלטון האחים המוסלמים בבחירות דמוקרטיות ראשונות מסוגן בתולדותיה של מצרים בסוף יוני 2012, שלטון שהופל לאחר שנה בהפיכת ה-30 ביוני 2013 והביא לעליית המשטר הנוכחי בראשות עבד אל-פתאח אל-סיסי. בעקבות חילופי אליטות אלה, מתנהל במצרים הבתר-מהפכנית מאבק על הבניית הזיכרון הקולקטיבי של שני האירועים ההיסטוריים הללו, סוגייה העומדת במרכזה של עבודה זו.מאז "האביב הערבי" שהתחולל במצרים לפני למעלה מעשור, כבר החל עיסוק מחקרי ראשוני בשאלת הבניית הזיכרון של ההתקוממות העממית שהובילה להפלתו של מבארכ, אולם הוא התמקד בעיקר בזיכרון העממי, ובכלל זה תחומי הספרות, אומנות הרחוב והארכיונאות הווירטואלית, מבלי להתייחס כמעט למהנדסי הזיכרון הרשמיים, למעט אמצעי הנצחה ושינוי המרחב העירוני. תשומת לב פחותה עוד יותר הוקדשה בספרות האקדמית לשאלת הבניית הזיכרון של אירועי יוני 2013, היינו הדחתו של הנשיא הנבחר, מוחמד מרסי, מהשלטון. העבודה מבקשת לגשר על פער זה על ידי בחינת ייצוגים פורמליים של שתי התקוממויות אלה במצרים תחת אל-סיסי (2024-2014).
באמצעות בחינה וניתוח של סוכני זיכרון מגוונים, תרה עבודה זו, לא אחר המציאות האובייקטיבית של שני האירועים ההיסטוריים שבמוקד המחקר, גם לא אחר זיכרון עממי או אישי, כי אם אחר המציאות המומצאת, אחר הקונסטרוקציה ואחר הפרשנות של האירועים הללו בזיכרון הרשמי. מטרתה לנתח את התוכן שיוצק משטר אל–סיסי לתוך ארבעה אמצעים שונים השותפים בעיצוב הזיכרון הרשמי, אמצעים דרכם המשטר מבקש לתווך את האירועים הנבחנים להמון בארצו ולהשפיע על תפיסתם הקולקטיבית:
א. נאומי אל-סיסי – הצהרות פומביות וראיונות של הנשיא מתוך כלי התקשורת הממסדיים.
ב. ספרי לימוד – תוכן ספרי הלימוד בהיסטוריה ואזרחות לבית הספר היסודי, לחטיבה התחתונה והחטיבה העליונה.
ג. חוקות – חוקת 2014 ותיקוני 2019 בהשוואה לחוקת 2012 שנוסחה תחת שלטון האחים המוסלמים.
ד. פרקי טלוויזיה – פרקי סדרת רמצ'אן "אל-אח'תיאר 3" ששודרה בטלוויזיה הממלכתית המצרית ב-2022.
כל אלה טרם נחקרו ויש בהם כדי להעשיר את המחקר הקיים באשר לפוליטיקה של הזיכרון בתקופת אל-סיסי.
הממצאים מעלים כי המשטר המצרי הנוכחי עושה שימוש מניפולטיבי בכל אחד ממהנדסי התרבות הללו כדי ליצור זיכרון חדש הקושר את אירועי יוני למהפכת ינואר ומנציח אותם כתיקונה המתבקש וההכרחי, הישג היסטורי שהשיב את מצרים למסלול הנכון ושראוי להיזכר כך לדורות. יחסו לדרישות לחירות, זכויות אדם ודמוקרטיה הוא של קבלה מסויגת ומותנית. הוא מוקיע את שלטון האחים המוסלמים ומאדיר על פניו את תרומת הצבא להצלתה של מצרים מידיהם. תמות אלה מרכיבות את הנרטיב שמשטר זה רוצה לטעת בספרי ההיסטוריה, במסמכים הרשמיים והמכוננים של המדינה ובתודעה הציבורית בכל שכבות האוכלוסייה, מהאליטה ועד לעניים והאנאלפבתים. כל זאת, לשם ביסוס לגיטימציה, גיבוש כוח והבטחת יציבות שלטונית, ולשם ביטול האפשרות להישנותה של מהפכה כדוגמת מהפכת ה-25 בינואר.
| Date of Award | 25 Mar 2025 |
|---|---|
| Original language | Hebrew |
| Awarding Institution |
|
| Supervisor | Limor Lavie (Supervisor) |