מדוע על ישראל לאמץ את החוק לדוגמה לבוררות מסחרית בינלאומית של האו"ם

מאמר זה מצביע על פרדוקס: אף על פי שישראל הנה מדינה המעורה מאוד במסחר הבין-לאומי, ואף על פי שבוררות היא הדרך המועדפת בקהילת העסקים לפתרון סכסוכים מסחריים בין-לאומיים, בפועל מתקיימות בישראל בוררויות בין-לאומיות מעטות מאוד. התשובה לפרדוקס טמונה, לדעת המחבר, בעובדה שלמדינת ישראל יש חוק בוררות מיושן, הסובל מכמה פגמים מרכזיים, אבל בעיקר בעובדה שהוא חוק אידיוסינקרטי שאינו מוכר למשפטנים זרים. לפיכך מציע המחבר לאמץ את החוק לדוגמה של האו"ם לבוררות מסחרית בין-לאומית (UNCITRAL Model Law on International Commercial Arbitration). במאמר מראה המחבר כי חוק זה, המותאם במיוחד לצרכים של הבוררות המסחרית הבין-לאומית, נהנה ממוניטין בין-לאומי ויכול לסייע רבות בהפיכתה של מדינת ישראל ליעד אטרקטיבי יותר לבוררויות בין-לאומיות. המחבר מצביע על הבעיות שמהן סובל חוק הבוררות שלנו ומראה שבעיות אלו נפתרו בחוק לדוגמה, שאימוצו יתרום, לטענתו, לשיפור הליכי הבוררות בישראל וייעולם ולהגשמת רצון הצדדים. כמו כן, הוא טוען שמעצם העובדה שחוק זה, שאומץ ביותר מ-100 מדינות בעולם, מוכר בקהילת המשפטנים בעולם העוסקים במשפט מסחרי ובבוררות בין-לאומית, יהיה באימוצו כדי להפוך את שיטת המשפט הישראלית לשיטת משפט מוכרת לקהילה זו. המחבר גם מדגיש במאמר את היתרונות שיצמחו לכלכלה הישראלית ולעורכי הדין בישראל מכך שיתקיימו כאן בוררויות בין-לאומיות רבות יותר. מדינות רבות אימצו את החוק לדוגמה לכל סוגי הבוררויות – הן בין-לאומיות והן מקומיות – ובחלקו האחרון של המאמר נבחנת השאלה אם כדאי גם לישראל לעשות כך. לאחר העלאת היתרונות והחסרונות של שתי האפשרויות נוטה המחבר להמליץ על אימוצו לבוררויות בין-לאומיות בלבד, אגב הכנסת תיקונים נדרשים מסוימים גם לתוך חוק הבוררות הקיים, אשר ימשיך לחול על בוררויות מקומיות. (מתוך המאמר)