Abstract
המאמר בוחן כיצד, בחלוף כשני עשורים למן המהפכה החוקתית, התקבע המשטר החוקתי הישראלי במידה רבה בהתאם להסדר שעוצב בפסיקת בית־המשפט העליון, ללא כל תגובה או פעולה של הכנסת לשינוי ההסדר, לביטולו, לחריגה ממנו או אף להרחבתו. זאת, אף שמבחינה פורמלית הכנסת מסוגלת לסטות ממשטר המהפכה החוקתית בהליך חקיקה פשוט, ואף שלפחות בחלקים מן התקופה הזו נראה כי התגבש רצון פוליטי רובני נגד סמכות הביקורת השיפוטית החוקתית או נגד הפעלתה במקרים מסוימים. המאמר משתמש בכלים של ניתוח מוסדי וברעיון התלות במסלול (path dependence) כדי להציע הסבר למציאות זו. הוא מראה כיצד פעולתו של בית־המשפט העליון (בהסתמך על חקיקת־יסוד ראשונית של הכנסת) יצרה סטטוס־קוו נורמטיבי חדש, אשר ככל שהוא הולך ומתקבע בתרבות המוסדית של הפוליטיקה החוקתית הישראלית כן קטנה יכולתה של הכנסת לסטות מן המסלול הקיים ולהציג חזון חוקתי חלופי של ממש. חשיבות הניתוח היא בראש ובראשונה בהבנת התנאים והמאפיינים המוסדיים המאפשרים לקבע הסדר משפטי־פוליטי מסוים כסטטוס-קוו, וכנגזר מכך - גם בזיהוי ההזדמנויות לשינויו. בהקשר המקומי המאמר מעשיר את השיח על הלגיטימיות של מוסד הביקורת השיפוטית בישראל, ובעיקר משליך על הגיונן ועל היתכנותן של הצעות לרפורמה במערכת החוקתית הישראלית. (מתוך המאמר)
| Translated title of the contribution | Why Hasn't the Knesset Abolished Basic Law: Human Dignity and Liberty? On the Status Quo as Counter-Majoritarian Difficulty [In Hebrew] |
|---|---|
| Original language | Hebrew |
| Pages (from-to) | 509-562 |
| Number of pages | 54 |
| Journal | עיוני משפט |
| Volume | 37 |
| Issue number | 3 |
| State | Published - 2016 |
IHP Publications
- ihp
- Constitutional law
- Human rights -- Israel
- Judicial review
- Law -- Political aspects
- ביקורת שיפוטית על חקיקה
- המהפכה החוקתית
- חוק יסוד: כבוד האדם וחרותו, התשנ"ב- 1992
- משפט ופוליטיקה
- משפט חוקתי