Abstract
תפוצתם של מדרשי האגדה הארץ-ישראליים בפזורה היהודית והעיסוק בהם, עמדו בצילו הכבד של התלמוד הבבלי. בניגוד לתלמוד שזכה לטיפול פרשני, עיוני וטקסטואלי מקיף ורציף, מדרשי האגדה נותרו כמעט זנוחים. חכמי ישראל הראשונים אף מיעטו לעסוק באגדה התלמודית, וכמעט שנמנעו לחלוטין מעיסוק שיטתי במדרשי האגדה. נראה שהמדרשים שימשו עבורם בעיקר כמקור לפרשנות המקרא. רק במאה ה-16, בעיקר באימפריה העות'מנית וסביבותיה החלו להופיע פירושים שיטתיים למדרשי האגדה. גל נוסף הגיע במאה ה-19 בליטא. רבות הן השאלות הנוגעות לסיבות התרבותיות והרוחניות להופעת אותם פירושים, לטיבם, למקורותיהם ולאופן שבו הם נתקבלו. המאמר מתרכז באחד מחשובי החיבורים שהופיעו בגל הפרשנות הראשון של המדרשים. ספר: "אות אמת" שכתב רבי מאיר ב"ר שמואל בנבנישתי הודפס במאה ה-16 בסלוניקי וכולל גם את הגהות ר' יהודה גדליה. המאמר עומד על המתודות שבהן נקטו שני אלה בפרשנותם ובהגהותיהם למדרשים, ובעיקר למדרש אסתר רבה וכן בתרומתן של ההגהות לבירור נוסח המדרש ולמשמעותו.
| Translated title of the contribution | The Ot Emet's Scholia to the Midrash on the Five Scrolls |
|---|---|
| Original language | Hebrew |
| Pages (from-to) | 212-222 |
| Number of pages | 11 |
| Journal | סידרא: כתב-עת לחקר ספרות התורה שבעל-פה |
| Volume | 27-28 |
| State | Published - 2013 |
IHP Publications
- ihp
- Aggada
- Manuscripts -- Editing
- Midrash rabbah -- Esther
- Proofreading
- אגדות חז"ל
- בנבנישתי, מאיר -- אות אמת
- גדליה, יהודה
- הגהה
- ההדרת כתבי-יד
- מדרש רבה. אסתר
- ספרות חז"ל