Abstract
מאמרו של ד"ר רז חן-מוריס מתמקד בתמורות שחלו בייצוגו של איקרוס, הגיבור המיתי שנפל לים לאחר שהתקרב יתר על המידה אל השמש, בעת החדשה המוקדמת. חן-מוריס מדגים כיצד שימשה בראשית המאה השש עשרה נפילתו של איקרוס תמרור אזהרה מפני הניסיונות להבין את מה שנמצא מעבר ליכולת התפיסה החושית של בני אנוש, ובעיקר בפני ההתעמקות בגרמי השמיים. העוסקים באסטרונומיה גרסו כי מחקריהם מבוססים על הנחות בדיוניות, וכי טענתה של האסטרונומיה לידע היא בהכרח מוגבלת. ואולם, במאה השבע עשרה סיפקו התפתחויות בתחום האופטיקה "כנפיים" חדשות לעוסקים באסטרונומיה, וביססו את מעמדה כמדע פיסיקלי. חן-מוריס טוען שרק נטישתם של החושים האנושיים כמקור לידע, והחלפתם במכשירים חדשים דוגמת הטלסקופ, הם שאפשרו לגבור על החרדה המסורתית מפני חקר גרמי השמיים. אמנם, המדע החדש התבסס על השימוש במכשירי תצפית מלאכותיים לגילוים של סודות הטבע, אך זאת רק במסגרת הסגורה והבטוחה של מצפה הכוכבים או המעבדה. (מתוך המבוא לגיליון)
Translated title of the contribution | The Fall of Icarus and Kepler's Observations: Forbidden Knowledge, Curiosity and the Birth of the New Science in the Seventeenth Century |
---|---|
Original language | Hebrew |
Pages (from-to) | 107-138 |
Number of pages | 32 |
Journal | היסטוריה: כתב-עת של החברה ההיסטורית הישראלית |
Volume | 31-32 |
State | Published - 2014 |
IHP Publications
- ihp
- מיתולוגיה יוונית
- Mythology, Greek
- אסטרונומיה -- היסטוריה
- Astronomy -- History
- היסטוריה של המדע
- Science -- History
- פיזיקה -- היסטוריה
- Physics -- History
- אופטיקה
- Optics
- מכשירים מדעיים
- Scientific apparatus and instruments
- טלסקופ
- Telescopes
- מדע וחברה
- Science -- Social aspects
- דת ומדע
- Religion and science
- היסטוריה של העת החדשה -- המאה ה- 16
- History, Modern -- 16th century
- היסטוריה של העת החדשה -- המאה ה- 17
- History, Modern -- 17th century