סוגיות שהוגהו עקב המעבר מלימוד על פה ללימוד מן הכתב

במאמר זה אנו מבקשים לעסוק בשתי סוגיות סמוכות ממסכת סוכה, דף לו ע"ב, שבכל אחת מהן מתבטאת תופעה זו של קושי בהבנת הסוגיה עקב אבדן האינטונציה. כפי שנראה להלן, בכל אחת משתי סוגיות אלו האינטונציה, היינו הטעמת המילים ואולי אף תנועת הגוף, היא הפרט היחידי המבדיל בין שתי מימרות שהסוגיה מציגתן כחולקות זו על זו. אמנם לפנינו היום בדפוס וילנא ובמקצת כתבי היד יש הפרש בין נוסחן של שתי המימרות, ואולם כפי שאנו מבקשים להראות במאמר זה, בנוסחן המקורי היו שתי המימרות זהות לחלוטין במילותיהן. אין ספק שתחילה, בשעת הלימוד על פה, הייתה ההטעמה חלק אינטגרלי מהעברת הסוגיה, ומשעלתה הסוגיה על הכתב, נעלמה הטעמתה ובשל כך נסתתמה כוונתה. וכיוון שנסתתמה כוונתה, ניסו המעתיקים והלומדים את כוחם בפתרון סתומותיה של הסוגיה על ידי הגהתה זה בכה וזה בכה. למזלנו שרדה לנו נוסחתה המקורית של כל אחת משתי סוגיות אלו בכתבי יד טובים, ואף פירושה המקורי של כל סוגיה כבר הוצע בסוגיה אחת בתשובת רב האי גאון, ובאחרת – בפירושו של רבנו חננאל. באמצעות כתבי היד ופרשנים אלה יכולים אנו לשחזר את התהליך שעבר על נוסחן של שתי סוגיות אלו במהלך מסירתן עד לקביעת נוסחן בדפוס וילנא. בדברינו שלהלן אין אפוא חידוש בעצם פירושיהן של סוגיות אלו, ולא באנו אלא להדגים באמצעות סוגיות אלו כיצד אבדן האינטונציה עקב המעבר מלימוד על פה ללימוד מן הכתב סתם את הבנת הסוגיות והביא להגהתן ולבחון את דרכי הגהתן השונות. לנוחות העיון הצגנו את שינויי הנוסחאות של כל אחת משתי סוגיות אלו באמצעות טבלה. הטבלאות מובאות בסוף המאמר. למאמר הוספנו נספח ובו הערנו על ההתאמה בין אופיים וטיבם של כתבי היד וענפי הנוסח של מסכת סוכה כפי שנתבררו בשתי סוגיות אלו לטיב נוסחם במסכת כולה. (מתוך המאמר)