Abstract
במאמר זה, אני מבדיל עצמי כפי שעשה ירושלמי, מן הנטייה לערוך פסיכואנליזה למשה האיש ואמונת היחוד. אני מציע קריאה אוהדת ואמפתית, זאת כעדות לטיפולו היוצא דופן של פרויד בעברו היהודי. בתקופה הקשה של שנות ה- 30, חש פרויד כי עליו לכתוב ספר זה כדי להתמודד עם המסורת שיצקה אותו. בניתוחי את משה אני חושף את כוונותיו ואת הלוגיקה הפנימית של טיעוניו דרך מתודה פילוסופית ולא היסטורית. כהמשך למחשבתו אני מדמיין מה היה כותב אילו היה חי שנה נוספת או יותר. לבסוף, אני מדגים איך עבודתם של הוגים מודרניים מראה זיקה למחשבתו של פרויד במשה, ומסרו הופנם "בתחייתו" של פרויד עצמו (Freud redivivus)
| Original language | English |
|---|---|
| Pages (from-to) | V-XXVIII |
| Journal | Daat: A Journal of Jewish Philosophy & Kabbalah |
| Volume | 73 |
| State | Published - 2012 |
Bibliographical note
למאמר יש גם כותר בעברית:משה של זיגמונד פרויד והופעתו מחדש: הנשכח והבלתי נשכח
RAMBI Publications
- RAMBI Publications
- Freud, Sigmund -- 1856-1939 -- Mann Moses und die monotheistische Religion
- Jewish philosophy, Modern