Abstract
במאמר זה מבקשת המחברת לבחון את שאלת התרגום העצמי של טוביה ריבנר, אחד מן המשוררים הבולטים בישראל, אשר נודעו לא מכבר בהתמודדותם הנוקבת והמתמשכת עם הקטסטרופה של מלחמת העולם השנייה וזיכרון השואה. כפי שעולה מעיון בכתביו הפואטיים ובטקסטים חוץ-ספרותיים מפרי עטו, ריבנר שכתב גרמנית עם הגירתו לישראל מעולם לא זנח לחלוטין את שפת אמו, וודאי לא כשפת שירה. תמוה לפיכך, כי על אף מרכזיותה של השפה הגרמנית, היבט זה מוכחש או נדחק, על פי רוב, לשולי המחקר והפרשנות של יצירתו. לאור שאלות חדשות הנוגעות להיסטוריה של הספרות היהודית המודרנית מחד גיסא ותאוריות התרגום מאידך גיסא, מבקשת המחברת להצביע על המתח הבין-לשוני (גרמנית ועברית) המאפיין את כתיבתו של ריבנר מראשית דרכו כמשורר, ואשר לו, כך היא טוענת, תפקיד מכונן בעיצובה של עדות פואטית על האבדה. התרגום העצמי מתברר, אם כן, כקריאה לזולת שישמע בקולו שלו. (מתוך המאמר)
| Translated title of the contribution | Self-Translation and Translation of the Self as Testimony in Tuvia Ruebner's Oeuvre |
|---|---|
| Original language | Hebrew |
| Pages (from-to) | 530-551 |
| Number of pages | 22 |
| Journal | מכאן |
| Volume | י"ט |
| State | Published - Apr 2019 |
IHP Publications
- ihp
- Celan, Paul
- German language
- Hebrew language
- Holocaust, Jewish (1939-1945), in literature
- Self psychology
- Translating and interpreting
- פסיכולוגיית העצמי
- צלאן, פאול -- 1920-1970
- ריבנר, טוביה
- שואה בספרות ובשירה
- שפה גרמנית
- שפה עברית
- תרגום