ניבוי של החזקת קונדום ושל השימוש בו בקרב גברים הומוסקסואלים בישראל

התנהגות מינית סיכונית היא אחד הגורמים העיקריים להידבקות בנגיף ה-HIV. מטרתו של מחקר זה היא לבחון מדד מרכזי של התנהגות מינית - החזקת קונדום ושימוש בו - בקרב גברים הומוסקסואלים ולזהות גורמים המסבירים התנהגות מינית סיכונית. על יסוד תיאוריות מובילות בתחום ההתנהגות מקדמת הבריאות גובש מודל תיאורטי משולב רב-משתנים, שכלל משתני רקע, ידע על איידס, אמונות בנוגע להתנהגות מקדמת בריאות, עמדות בנוגע להתנהגות מינית זהירה, מוטיבציה להתנהגות מינית זהירה ומיומנויות התנהגות. מודל זה ניסה להסביר הן כוונת התנהגות שמטרתה למנוע הידבקות (ביחסי מין) בנגיף ה-HIV והן התנהגות מינית סיכונית. המחקר נערך בקרב 211 גברים הומוסקסואלים בוגרים בני 16-51. ממצאיו העיקריים הראו כי רוב המשתתפים (%64) מחזיקים קונדום בקביעות, למעלה ממחצית מן המשתתפים (%58) דיווחו על שימוש מתמיד בקונדום בעת קיום יחסי מין עם שותף מיני מזדמן, ו-%49 מן המשתתפים - עם שותף מיני קבוע. מודל המחקר אושש והסביר %41 מן השונות בכוונות ההתנהגות, %36 מן השונות בהחזקת קונדום ו-%31 מן השונות בשימוש בקונדום עם שותפים מיניים מזדמנים. המשתנים המסבירים את הכוונה להחזיק קונדום ולקיים יחסי מין מוגנים הם תפיסת החומרה של המחלה, תפיסת המחסומים בהתנהגות מינית זהירה, עמדות בנוגע להתנהגות מינית זהירה, נורמות בנוגע להתנהגות מינית זהירה ומסוגלות עצמית, ואילו המשתנים התורמים להסבר השימוש בקונדום עם שותפים מיניים מזדמנים הם גיל, תפיסת הפגיעות, תפיסת החומרה ותפיסת הקשיים באימוץ התנהגות מינית זהירה. ממצאי המחקר מצביעים על משתנים אלו כמוקד אפשרי לתכניות התערבות לקידום התנהגות מינית בטוחה בקרב גברים הומוסקסואלים. (מתוך המאמר)