בין מקום לטקסט: חלקו של השמש פריימן בעיצוב משמעותו של קבר רחל

בתקופת השלטון הבריטי התחזקו הנוכחות הציבורית והייצוגיות הלאומית של קבר רחל. במאמר זה נדון באתר קבר רחל כאתר פולחן דתי פעיל וחיוני בתקופה זו וננתח את האופנים שבהם הוקנתה לו משמעות מקומית, דתית, לאומית ותיירותית. נבחן את שינויי תפקודו של קבר רחל בתקופה הנדונה בגישה תכלולית (אינטגרטיווית), ונביא בחשבון בהקשר זה שלושה גורמים שונים במהותם. ראשית, נעסוק באתר הקבר, על גורמי המיקום שלו במרחב הגאוגרפי והמאפיינים המבניים-הפיזיים של מבנה הקבר בתקופה האמורה. במסגרת סקירה גאוגרפית-היסטורית נדון במאפייני האתר ובשינויים שחלו בהם, ונעמוד על מיקומו הייחודי של האתר על "אם הדרך" וכן על השלכות של מיקום זה על מבנה הקבר. שנית, נדון בדמותו של שמש האתר בתקופת המנדט, שלמה אליהו פריימן, ונטען שאי אפשר להבין את תפקידו ומשמעותו של האתר בתקופה זו ולאחריה ללא פעילותו הנמרצת של פריימן לאורך כשלושה עשורים. בתקופת שמשותו באתר הנהיג פריימן שינויים משמעותיים ומילא תפקיד סוכנותי (agentic) בעיצוב ובמסגור של ערכו של האתר ובשינוי משמעויותיו. שלישית, ובקשר לגורם הקודם, נדון במספר מסמכים וטקסטים הזורים אור על משמעותו המשתנה של האתר בתקופה הנדונה, ושהיו חלק מן הפעילות ומן המשמעות של האתר בתקופה שבה שימש בו פריימן שמש. כוונתנו כאן בעיקר לטקסטים הקרויים יומני קבר רחל או ספרי המבקרים של קבר רחל, שנכתבו באתר עצמו, ולטקסטים שכתב פריימן, ושנכתבו על אודותיו.