Abstract
מחקר זה מבקש לכוון את הזרקור אל תופעת הביוש שנפגעים ונפגעות של תקיפה מינית עורכים ברשתות החברתיות לפוגעים בהם, וזאת באמצעות חשיפת הפרטים המזהים של הפוגעים. המחקר מבוסס על ראיונות-עומק מובנים למחצה עם 20 נפגעות ונפגעים של תקיפה מינית - רובם נשים - אשר בחרו לחשוף בפייסבוק את סיפור הפגיעה בהם. כמחציתם בחרו לחשוף פרטים מזהים על הפוגע, בעוד שהאחרים בחרו לא לחשוף. הראיונות נערכו בשתי נקודות זמן - לפני ואחרי פריצתו של קמפיין #MeToo. המאמר מנתח את עמדותיהן של הנפגעות ביחס לפרקטיקת הביוש, ובתוך כך חושף את הטעמים המצדיקים לדעתן את נקיטת פרקטיקת הביוש כמו-גם את הטעמים השוללים בעיניהן את חשיפת זהותם של התוקפים ברשת. המאמר בוחן עוד כיצד הנפגעות תופסות את השלכות השימוש בביוש על רווחתן האישית, על מעמדן החברתי ועל המאבק בתרבות האונס. ניתוח הממצאים זורה אור על טיבה של תפיסת הצדק הא-פורמלי החדשה המתהווה ברשתות החברתיות, אשר מעוררת בתורה שאלות בדבר יחסי הכוח החדשים שנוצרים בין נפגעי עבירה, פוגעים, הקהילה בכללותה והמדינה מחוץ למרחב הפורמלי של המשפט הפלילי המדינתי. (מתוך המאמר)
| Translated title of the contribution | Naming, Blaming, Shaming: : Sexual Assault Victims' Perceptions of the Practice of Shaming Their Assailants on Facebook |
|---|---|
| Original language | Hebrew |
| Pages (from-to) | 69-116 |
| Number of pages | 48 |
| Journal | משפט וממשל |
| Volume | כא |
| State | Published - 2020 |
IHP Publications
- ihp
- ביוש
- Shame
- נפגעי תקיפה מינית
- רשתות חברתיות באינטרנט
- Online social networks
- תקיפה מינית
- Sex crimes
- פייסבוק
- Facebook (Electronic resource)
- משפט פלילי
- Criminal law
- ענישה
- Punishment
- אמצעי התקשורת
- Mass media
- אמצעי התקשורת ומשפט
- Mass media and criminal justice
- צדק
- Justice
- צדק מאחה
- Restorative justice
- אכיפת החוק
- Law enforcement
