From "one size fits all" to "tailor-made" - מיפוי צרכים קוגניטיביים ואפקטיביים בקורסים אסינכרוניים באוניברסיטה

הוראה בסביבת לימוד מרחוק מתאפיינת בעיקר בהפרדה פיזית בין המרצה לסטודנט. הפרדה זו מצביעה על חלל פסיכולוגי-תקשורתי שנוצר במהלך השיעור בין המרצה לסטודנט, ואשר בגינו עלולים להיווצר פערים בהבנה או עלולות להתפתח תפיסות שגויות של סטודנטים לגבי עצמם ולגבי תהליך הלמידה. זיהוי המנגנונים הפדגוגיים אשר תורמים לצמצום החלל הפסיכולוגי-תקשורתי מהווה אתגר מרכזי לחוקרים בתחום ההוראה והלמידה המקוונת, ובמיוחד בקורסים אסינכרוניים, שבהם כמעט ולא מתקיימים מפגשים פנים אל פנים. אנו מציגים בזה מחקר ייחודי חדש העוסק בהערכת קורסים אלו, במסגרת פעילות המרכז ללמידה מתוקשבת באוניברסיטת בר-אילן. התהליך של חיפוש דרכים לייעול קורסים מתוקשבים באקדמיה הינו חלק ממגמה כלל עולמית של אימוץ טכנולוגיות מידע ככלי המאפשר לחולל שינוי, שיפור ולעיתים הגדרה מחדש של האופן שבו ניתן ללמד במוסדות להשכלה גבוהה. אחת המטרות המרכזיות של המחקר היא לבחון את תרומתם של הערכה עקבית ותכופה של ההוראה והלמידה בקורסים מקוונים, ויישום מהיר של הממצאים לשם שיפור והשפעתם על שביעות הרצון של הסטודנטים. המחקר מבוסס על מודל ה-SWOT לצורך הערכת חוזקות, חולשות, הזדמנויות וסיכונים. הקורסים הנכללים במחקר עוסקים במגוון רחב של תחומי תוכן. (מתוך המאמר)