אוטונומיה שברירית: השלכות של גירושין על שכרן של אימהות בישראל בראי מדיניות הרווחה

במחקר זה בחנו מחברי המאמר, השלכות של גירושין על שכרן של אימהות ואיך השלכות אלה קשורות לשינויים שחלו בשני העשורים האחרונים במדיניות הרווחה הנוגעת למשפחות חד-הוריות בישראל. המחקר מבוסס על נתוני קובץ המפקד המשולב 2008-1995 של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שהוצלבו עם נתונים שנתיים של המוסד לביטוח לאומי ורשות המסים על היסטוריית העבודה של הנשים ועם נתונים שנתיים על מצב משפחתי מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. נתונים אלה אפשרו להם להשוות בין שכרן של אימהות גרושות לשכרן של אימהות נשואות, לאורך תקופה שבה ניתן לאתר שני דפוסים של מדיניות הרווחה הישראלית בנוגע למשפחות חד-הוריות: בדפוס הראשון, בין השנים 2003-1996, התחזקה האוטונומיה של אימהות חד-הוריות באמצעות הסדרי מדינת הרווחה, ובדפוס השני, בין השנים 2008-2004, התחזק מודל השוק. הממצאים מלמדים שהיכולת של אימהות גרושות להשתכר יותר לאחר גירושין בשנים 2003-1996 הייתה גבוהה מזו שבשנים 2008-2004. שנות הדפוס השני התאפיינו בפגיעה של ממש במנגנוני מדינת הרווחה שכוננו אוטונומיה מסוימת של נשים. בעוד בשתי התקופות השתכרו אימהות נשואות שכר גבוה יותר מאימהות גרושות, עלתה יכולתן של אימהות גרושות לשפר את שכרן על זו של אימהות נשואות, במיוחד בתקופת הדפוס הראשון, שבה אפשרה המדיניות יתר אוטונומיה לאימהות חד-הוריות.