Abstract
המאמר מבקש להדגים כיצד העמימות המושגית הכרוכה באיסור "הוצאת זרע לבטלה" / "השחתת זרע" היתרגמה במאה העשרים לתשובות הלכתיות המייצגות תפיסות עולם שונות אשר למיניות ולפריון. טיפולי הפוריות חידדו אצל הפוסקים את הצורך להגדיר את מהותו של איסור השחתת הזרע, ובאמצעות תשובותיהם הנוגעות להוצאת זרע לשם טיפולי פוריות אנו למדים בעקיפין על תפיסתם את האיסור. המאמר מציע כמה אפשרויות להבנת מהותו של איסור זה ובוחן לאורן כמה מודלים המצויים בפסיקה: אלו הסבורים שנקודת המוצא של האיסור מכוונת להימנעות שיטתית מפריון יתירו ללא היסוס הוצאת זרע, ואפילו בפרקטיקה של אוננות. לעומתם, הסבורים שיש באיסור גם זיקה למיניות יתקשו להתיר הוצאת זרע לצורך בדיקתו באמצעות אוננות – שהיא הדרך הפשוטה ביותר והעדיפה מבחינה רפואית – משום שהפרקטיקה עצמה, ולא העובדה שהזרע נשחת, נתפסת כאסורה. ברם אין להסיק מכך שרק איסור השחתת הזרע הוא העומד בין טכנולוגיות הפריון החדשות לבין הפוסקים. יש המתנגדים להן באופן עקרוני ואיסור השחתת הזרע משמש להם תירוץ בלבד. המאמר מציע להסביר את עמדות הפוסקים לפי האופן שבו הם מבינים את השלכותיהן התיאולוגיות והמעשיות של טכנולוגיות ההפריה המודרניות, המאפשרות יצירת בני אדם באופן כמעט מלאכותי ומנתקות את הזיקה בין מין לפריון.
| Translated title of the contribution | Fertility Treatments and the Prohibition on Wasted Seed : Three Approaches in Modern Halakhah |
|---|---|
| Original language | Hebrew |
| Pages (from-to) | 39-61 |
| Number of pages | 23 |
| Journal | זהויות; כתב עת לתרבות ולזהות יהודית |
| Volume | 7 |
| State | Published - 2016 |
Bibliographical note
המאמר מבקש להדגים כיצד העמימות המושגית הכרוכה באיסור "הוצאת זרע לבטלה" / "השחתת זרע" היתרגמה במאה העשרים לתשובות הלכתיות המייצגות תפיסות עולם שונות אשר למיניות ולפריון. טיפולי הפוריות חידדו אצל הפוסקים את הצורך להגדיר את מהותו של איסור השחתת הזרע, ובאמצעות תשובותיהם הנוגעות להוצאת זרע לשם טיפולי פוריות אנו למדים בעקיפין על תפיסתם את האיסור. המאמר מציע כמה אפשרויות להבנת מהותו של איסור זה ובוחן לאורן כמה מודלים המצויים בפסיקה: אלו הסבורים שנקודת המוצא של האיסור מכוונת להימנעות שיטתית מפריון יתירו ללא היסוס הוצאת זרע, ואפילו בפרקטיקה של אוננות. לעומתם, הסבורים שיש באיסור גם זיקה למיניות יתקשו להתיר הוצאת זרע לצורך בדיקתו באמצעות אוננות – שהיא הדרך הפשוטה ביותר והעדיפה מבחינה רפואית – משום שהפרקטיקה עצמה, ולא העובדה שהזרע נשחת, נתפסת כאסורה. ברם אין להסיק מכך שרק איסור השחתת הזרע הוא העומד בין טכנולוגיות הפריון החדשות לבין הפוסקים. יש המתנגדים להן באופן עקרוני ואיסור השחתת הזרע משמש להם תירוץ בלבד. המאמר מציע להסביר את עמדות הפוסקים לפי האופן שבו הם מבינים את השלכותיהן התיאולוגיות והמעשיות של טכנולוגיות ההפריה המודרניות, המאפשרות יצירת בני אדם באופן כמעט מלאכותי ומנתקות את הזיקה בין מין לפריון.IHP Publications
- ihp
- Artificial insemination, Human
- Contraceptives
- Feinstein, Moses -- 1895-1986 -- Igrot Moshe
- Fertilization in vitro
- Medicine -- Religious aspects -- Judaism
- Sex -- Religious aspects -- Judaism
- Spermatozoa
- גרודזינסקי, חיים עוזר -- רב -- 1863-1940
- הפריה חוץ-גופית
- הפריה מלאכותית אצל בני אדם
- וולדינברג
- זרע (ביולוגיה)
- יהדות ומודרניזם
- יהדות ומין
- יהדות ורפואה
- מניעת היריון
- פיינשטיין, משה -- רב -- 1895-1986
