ניכור מטריד

Translated title of the contribution: Disturbing Alienation

Research output: Contribution to journalArticle

Abstract

השימוש במונח ניכור הורי על מגוון מופעיו אינו חדש, אולם נוכחותו בשיח המשפטי ובפרט בפסיקה של הערכאות הדיוניות הדנות בסכסוכי משפחה הפכה בשנים האחרונות לשגורה וכמעט שגרתית. דומה שלא יידון היום סכסוך בעצימות גבוהה בבית המשפט לענייני משפחה בין הורים על הסדרי שהות ילדיהם מבלי שתועלה בו טענה על ניכור הורי. סירוב לקשר או קשיים בניהולו של הקשר מתויגים על ידי עורכי הדין כניכור הורי גם כאשר הקשיים אינם מתאפיינים במה שנתפס מסורתית כניכור הורי, קרי–פגיעה בקשר שהיא תוצר, לכאורה, של חבלה מכוונת מצד ההורה השני בקשר בין הילד להורה. ואולם מרגע שנעשה שימוש במונח ניכור הורי (תהיה הסיבה לפגיעה בקשר ועוצמתה אשר תהיה), הסכסוך עלול להיות מתועל לנתיב ייחודי, המשפחה תופנה לאבחון (ולעיתים אף לטיפול) אצל'מומחה לניכור הורי'(מומחיות שאינה מוכרת פורמלית בתחום הטיפולי), והמומחים, המשתייכים לקבוצה קטנה של אנשי ונשות טיפול, מביאים בפני בית המשפט קו דומה של המלצות כיצד לטפל בקושי האמור.
Translated title of the contributionDisturbing Alienation
Original languageHebrew
Pages (from-to)50-55
Number of pages6
Journalנקודת מפגש
Volume22
StatePublished - 2022

IHP Publications

  • ihp
  • Alienation (Social psychology)
  • Children of divorced parents
  • Custody of children
  • Family violence
  • Joint custody of children
  • Parent and child
  • Parent and child (Law)
  • אלימות במשפחה
  • הורים וילדיהם
  • הורים וילדיהם -- היבטים משפטיים
  • ילדים להורים גרושים ופרודים
  • משמורת ילדים (משפט)
  • ניכור
  • סרבנות קשר

Cite this