Abstract
הסכמי זכיינות רבים כוללים תנאים שקל לסווגם כיוצרים הסדר כובל. המאמר מראה את הבעייתיות שבכך, שנותרת בעינה גם לאחר שדיני ההגבלים העסקיים העניקו פטור סוג להסכמי זכיינות, ולכאורה הצדדים מוגנים. בפועל, כמעט כל הסכם זכיינות חורג מתחולת פטור הסוג, באופן שנראה בזמנו הגיוני למחוקק (המשנה), אך סותר את ההיגיון הכלכלי-עסקי המנחה הסכמים אלה. ה"חריגים" שבפטור הסוג אינם מקריים, אלא ממחישים את הפער שבין החשיבה הקטגורית המשפטית לבין היישום הכלכלי-עסקי, שעיקרו דווקא ביישום תלוי-הקשר ובמשתנים הרציפים שבין הקטגוריות הבדידות. אי-אפשר להתעלם מן ההקשר העסקי, שכן הסכמי זכיינות רבים כוללים מנגנוני פיקוח כלכליים על הצדדים. דווקא מנגנוני פיקוח אלה (החיוניים להצלחת ההסכם), עלולים לגרום לו להיחשב להסדר כובל. המאמר משלב בין ניתוח משפטי לבין ניתוח עסקי, מדגיש את חסרונות המצב הקיים ומצביע על פתרונות אפשריים.
Translated title of the contribution | Antitrust Risk in Franchise Agreements: Exemption Notwithstanding [In Hebrew] |
---|---|
Original language | Hebrew |
Pages (from-to) | 519-546 |
Number of pages | 28 |
Journal | הפרקליט |
Volume | 52 |
Issue number | 2 |
State | Published - 2013 |
IHP Publications
- ihp
- Antitrust law
- Antitrust law -- Israel
- Concessions
- Restraint of trade
- דיני הגבלים עסקיים
- הסדרים כובלים
- זכיונות
- חוק ההגבלים העסקיים, התשמ"ח- 1988