Abstract
גילנות כמושג מדעי היא מושג צעיר יחסית. מאז שהגה אותו פרופ’ בטלר לקראת שלהי שנות השישים של המאה העשרים, השתכללה ההבנה של תופעת הגילנות והעמיקה על רקע התגברות המחקר האמפירי והעניין התיאורטי בתחום. המאמץ המחקרי לבחינת תופעת הגילנות קיבל לאחרונה ביטוי מקיף בסקר החברתי האירופי (ה-ESS). מאמר זה מבקש להציג ניתוח ראשוני של נתוני הסבב הרביעי של סקר ESS שנערך בשנת 2008 וכלל חטיבת שאלות שעסקו בהיבטים שונים של תופעת הגילנות. מאמר זה יבחן את “מיקומה” של החברה הישראלית מבחינה גילנית בהשוואה לחברות אירופיות אחרות וינסה לשרטט כיווני מחקר עתידיים לאור ממצאים אלה. המחקר התבסס על ניתוח משני (secondary analysis) של נתוני שאלון הגילנות תוך עריכת השוואה בין שמונה מדינות נבחרות (מתוך 28 מדינות שנכללו בגל הרביעי של הסקר) המייצגות טיפוסים אופייניים של מדינות רווחה, ובכללן גם מדינת ישראל.
הניתוח ההשוואתי לימד על מגמה דומה, כך שלמעט הבדלים מסוימים בין המדינות השונות, המשתתפים בכל המדינות זיהו חלוקה לגילים דומה בין “צעירים” ל”זקנים”; מרביתם דיווחו על עמדות חיוביות כלפי הזקנים; ולבסוף מרבית הנבדקים במדינות השונות לא תפסו את הצעירים והזקנים כ”קבוצות נפרדות” מקהילות שונות. על אף הדמיון בממצאים בין המדינות השונות, התגלו גם הבדלים במדדי הגילנות. לדוגמה הנבדקים הישראלים דיווחו על רמה גבוהה יחסית של התנסות אישית באפליה מטעמי גיל ועל תופעה נרחבת למדי של היעדר מגע עם אנשים זקנים.
הניתוח ההשוואתי הבין-לאומי מלמד אם כך כי לתופעת הגילנות יש היבטים אוניברסליים, חוצי גבולות וחברות. עם זאת, הניתוח מצביע גם על היבטים ייחודיים למדינות מסוימות. היבטים אלה מחייבים מחקר עתידי שיבחן בין היתר את משקלם של משתנים אישיים לעומת משתנים תרבותיים ולאומיים ביחס לביטוייה השונים של תופעת הגילנות.
הניתוח ההשוואתי לימד על מגמה דומה, כך שלמעט הבדלים מסוימים בין המדינות השונות, המשתתפים בכל המדינות זיהו חלוקה לגילים דומה בין “צעירים” ל”זקנים”; מרביתם דיווחו על עמדות חיוביות כלפי הזקנים; ולבסוף מרבית הנבדקים במדינות השונות לא תפסו את הצעירים והזקנים כ”קבוצות נפרדות” מקהילות שונות. על אף הדמיון בממצאים בין המדינות השונות, התגלו גם הבדלים במדדי הגילנות. לדוגמה הנבדקים הישראלים דיווחו על רמה גבוהה יחסית של התנסות אישית באפליה מטעמי גיל ועל תופעה נרחבת למדי של היעדר מגע עם אנשים זקנים.
הניתוח ההשוואתי הבין-לאומי מלמד אם כך כי לתופעת הגילנות יש היבטים אוניברסליים, חוצי גבולות וחברות. עם זאת, הניתוח מצביע גם על היבטים ייחודיים למדינות מסוימות. היבטים אלה מחייבים מחקר עתידי שיבחן בין היתר את משקלם של משתנים אישיים לעומת משתנים תרבותיים ולאומיים ביחס לביטוייה השונים של תופעת הגילנות.
| Translated title of the contribution | Ageism in Israel and Europe: Preliminary Findings From the European Social Survey (ESS) |
|---|---|
| Original language | Hebrew |
| Pages (from-to) | 73-92 |
| Number of pages | 20 |
| Journal | גרונטולוגיה |
| Volume | 38 |
| Issue number | 2-3 |
| State | Published - 2011 |