תפקידה של משטרת ישראל בכינונה של אזרחות חרדית: המחאה על חילול השבת בירושלים 1956-1948

מחקר היסטורי-משפטי זה מתחקה אחר התמודדות המשטרה עם תרבות ההפגנות שהתפתחה בציבור החרדי כנגד חילול השבת בראשית ימיה של מדינת ישראל. בפרט, עומדת במרכזו פרשת מותו של המפגין החרדי, פנחס סגלוב. סגלוב השתתף בהפגנה שהתקיימה בספטמבר 1956 ונפטר כעבור שעות ספורות. כמה מממצאי המחקר על אודות הפרשה האמורה מובאים כאן לראשונה ושופכים עליה אור חדש. עם זאת, המחקר מלמד כי אף שסגלוב הפך ל"סמל המחאה" של הפגנות השבת, הרי שלא הזעזוע הציבורי ממותו הוא שהוביל לקיטוב בין המיעוט החרדי לבין החברה הכללית. האידיאולוגיה שמאחורי ההפגנות, היקפן, עקביותן, עוצמתן ובעיקר, מעורבות המשטרה בהן, הן שהעמיקו וביססו את הפולמוס הציבורי הנרחב וארוך-השנים הן על מקום הדת בחברה הישראלית והן על מדיניות אכיפת החוק בקרב אוכלוסיית המפגינים החרדית.ייחודו של המחקר נעוץ אפוא בחקר מושאו. תרבות ההפגנות החרדית זכתה כשלעצמה לעניין רב במרוצת השנים בספרות המחקר והיוותה כר פורה לחקר החברה החרדית. אולם, עד כה, טרם נבחנה תרומת המשטרה כגורם מכונן ומשפיע על התהוות תרבות ההפגנות ובפרט, על תפקיד המפתח של המשטרה בהגנה על הדמוקרטיה. זאת, תוך תיווך ואכיפת מדיניות ממשלתית בקרב הציבור וכפועל יוצא, בשמירה על איזון בין זכויות חוקתיות מתנגשות: בין הזכות לחופש הביטוי וההפגנה של קבוצות מיעוט מזה, לבין הזכות לשלום הציבור, מזה (מתוך המאמר)