תפיסת הזהות המקצועית של מנהלות מעון בישראל מדור ראשון להשכלה אקדמית

יערה שילה; טובה סטודניה

תפיסת הזהות המקצועית של מנהלות מעון בישראל מדור ראשון להשכלה אקדמית

Translated title of the contribution: Perspectives on Professional Identity of Daycare Directors in Israel who are First-Generation College Students

יערה שילה
, טובה סטודניה

אפרתה - המכללה האקדמית לחינוך, החוג לגיל הרך
האוניברסיטה העברית, נבט - חממה למחקר והכשרה 'מודעי הקשר' בתחום ילדים בסיכון, הפועלת במסגרת בית הספר לעבודה סוציאלית ולרווה חברתית

Research output: Contribution to journal › Article › peer-review

Abstract

המחקר הנוכחי בוחן את תפיסת הזהות המקצועית של מנהלות מעון בישראל מדור ראשון להשכלה אקדמית. הכשרה אקדמית היא קריטית לגיבוש זהות מקצועית, אולם הבניית הזהות המקצועית של מנהלות מעון מתפתחת גם בהקשר חברתי, תרבותי ופוליטי, ומושפעת ממערכות היחסים הקרובות והמקצועיות שלהן. אומנם מנהלות מעון שהן דור ראשון להשכלה אקדמית מתמודדות עם אתגרים ייחודיים בלימודיהן הדורשים התאמות של כלל הגורמים, אך צליחת הלימודים מחזקת את תחושת הזהות המקצועית ואת תחושת המסוגלות שלהן הרבה יותר מאשר של מנהלות מעון מרקע משפחתיי אקדמי אחר. בשנת 2009 קבעה ועדה בראשות פרופ' רוזנטל סטנדרטים להפעלת מסגרותחינוך לפעוטות, ובין השאר קבעה שמנהלות מעון יום יידרשו לתואר ראשון בחינוך לגיל הרך. הקביעה יושמה חלקית בלבד בשנת 2021, אולם בפועל היא אכן קיימת. המהלך יצר שינוי תפיסתי מהותי בנוגע לתחום המעונות, ובמקום להיות אחראים רק על טיפול והשגחה בפעוטות, הם הועלו למעמד של מוסדות חינוכיים (רוזנטל, 2000). בעקבות זאת החלו מנהלות מעון לצאת ללימודים ולהתמקצע הן חינוכית הן ניהולית. מחקר זה ניסה לתת תמונה כוללת של חוויית הלימודים והשלכותיהם בקרב האוכלוסייה הייחודית שנבחרה. שאלות המחקר הן 1. מה היא תפיסת הזהות המקצועית של משתתפות המחקר (מנהלות מעון שהן דור ראשון להשכלה אקדמית)? 2. מה הן הסיבות שהביאו את משתתפות המחקר לבחור במקצוע (חברתיות, תרבותיות, מגדריות, כלכליות וכדומה)? 3. איך חוו משתתפות המחקר את ההכשרה האקדמית שלהן? 4. כיצד השפיעה לדעתן ההכשרה האקדמית על הזהות המקצועית של משתתפות המחקר? מחקר זה הוא מחקר איכותני ונערך בקרב 15 מנהלות מעון, רובן דתיות, מדור ראשון להשכלה אקדמית. באמצעות ראיונות עומק נחשפו המניעים שהביאו ליציאה ללימודים אקדמיים לצד החסמים. נוסף על כך, הממצאים העלו פערים בין תפיסות הציבור, המנהלות ובין משרד החינוך את מערכת החינוך לגיל הרך. זאת ועוד, מהראיונות התגלתה התרומה הרבה של הלימודים למנהלות הן מקצועית הן אישית. ניתוח הממצאים הדגיש את חשיבות המענה לצרכים בסיסיים בסביבה האקדמית, וחיזק תיאוריות כמו התיאוריה האקולוגית של ברונפנברנר (1992 ,Bronfenbrenner) ותיאוריית הצרכים של מאסלו (Maslow, 1974). ההמלצה העיקרית היא להמשיך ביישום מדיניות המקדמת ומעודדת את ההשכלה האקדמית ואת ההכשרות של מנהלות מעון, ולערוך מחקרי המשך מקיפים וארוכים יותר שיתרמו לבניית תוכנית הכשרה מותאמת למנהלות מעון ולחיזוק מעמדן בישראל.

Translated title of the contribution	Perspectives on Professional Identity of Daycare Directors in Israel who are First-Generation College Students
Original language	Hebrew
Pages (from-to)	685-711
Number of pages	27
Journal	מעיינות
Volume	ד'
State	Published - 2025

UN SDGs

This output contributes to the following UN Sustainable Development Goals (SDGs)

SDG 4 Quality Education

IHP Publications

ihp
Child care workers
Day care centers
Early childhood education
Executives
Occupational training
Personality and occupation
Physical education for children

Access to Document

https://www.talpiot.ac.il/wp-content/uploads/2025/12/%D7%A9%D7%99%D7%9C%D7%94-%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%A1%D7%AA-%D7%94%D7%96%D7%94%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%A6%D7%95%D7%A2%D7%99%D7%AA-%D7%A9%D7%9C-%D7%9E%D7%A0%D7%94%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F-%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%9E%D7%93%D7%95%D7%A8-%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F-%D7%9C%D7%94%D7%A9%D7%9B%D7%9C%D7%94-%D7%90%D7%A7%D7%93%D7%9E%D7%99%D7%AA.pdf

Cite this

שילה, י., & סטודניה, ט. (2025). תפיסת הזהות המקצועית של מנהלות מעון בישראל מדור ראשון להשכלה אקדמית. מעיינות, ד', 685-711. https://www.talpiot.ac.il/wp-content/uploads/2025/12/%D7%A9%D7%99%D7%9C%D7%94-%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%A1%D7%AA-%D7%94%D7%96%D7%94%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%A6%D7%95%D7%A2%D7%99%D7%AA-%D7%A9%D7%9C-%D7%9E%D7%A0%D7%94%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F-%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%9E%D7%93%D7%95%D7%A8-%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F-%D7%9C%D7%94%D7%A9%D7%9B%D7%9C%D7%94-%D7%90%D7%A7%D7%93%D7%9E%D7%99%D7%AA.pdf

@article{e0a9301d73274bc2a9849ec55b7f8890,

title = "תפיסת הזהות המקצועית של מנהלות מעון בישראל מדור ראשון להשכלה אקדמית",

abstract = "המחקר הנוכחי בוחן את תפיסת הזהות המקצועית של מנהלות מעון בישראל מדור ראשון להשכלה אקדמית. הכשרה אקדמית היא קריטית לגיבוש זהות מקצועית, אולם הבניית הזהות המקצועית של מנהלות מעון מתפתחת גם בהקשר חברתי, תרבותי ופוליטי, ומושפעת ממערכות היחסים הקרובות והמקצועיות שלהן. אומנם מנהלות מעון שהן דור ראשון להשכלה אקדמית מתמודדות עם אתגרים ייחודיים בלימודיהן הדורשים התאמות של כלל הגורמים, אך צליחת הלימודים מחזקת את תחושת הזהות המקצועית ואת תחושת המסוגלות שלהן הרבה יותר מאשר של מנהלות מעון מרקע משפחתיי אקדמי אחר. בשנת 2009 קבעה ועדה בראשות פרופ' רוזנטל סטנדרטים להפעלת מסגרותחינוך לפעוטות, ובין השאר קבעה שמנהלות מעון יום יידרשו לתואר ראשון בחינוך לגיל הרך. הקביעה יושמה חלקית בלבד בשנת 2021, אולם בפועל היא אכן קיימת. המהלך יצר שינוי תפיסתי מהותי בנוגע לתחום המעונות, ובמקום להיות אחראים רק על טיפול והשגחה בפעוטות, הם הועלו למעמד של מוסדות חינוכיים (רוזנטל, 2000). בעקבות זאת החלו מנהלות מעון לצאת ללימודים ולהתמקצע הן חינוכית הן ניהולית. מחקר זה ניסה לתת תמונה כוללת של חוויית הלימודים והשלכותיהם בקרב האוכלוסייה הייחודית שנבחרה. שאלות המחקר הן 1. מה היא תפיסת הזהות המקצועית של משתתפות המחקר (מנהלות מעון שהן דור ראשון להשכלה אקדמית)? 2. מה הן הסיבות שהביאו את משתתפות המחקר לבחור במקצוע (חברתיות, תרבותיות, מגדריות, כלכליות וכדומה)? 3. איך חוו משתתפות המחקר את ההכשרה האקדמית שלהן? 4. כיצד השפיעה לדעתן ההכשרה האקדמית על הזהות המקצועית של משתתפות המחקר? מחקר זה הוא מחקר איכותני ונערך בקרב 15 מנהלות מעון, רובן דתיות, מדור ראשון להשכלה אקדמית. באמצעות ראיונות עומק נחשפו המניעים שהביאו ליציאה ללימודים אקדמיים לצד החסמים. נוסף על כך, הממצאים העלו פערים בין תפיסות הציבור, המנהלות ובין משרד החינוך את מערכת החינוך לגיל הרך. זאת ועוד, מהראיונות התגלתה התרומה הרבה של הלימודים למנהלות הן מקצועית הן אישית. ניתוח הממצאים הדגיש את חשיבות המענה לצרכים בסיסיים בסביבה האקדמית, וחיזק תיאוריות כמו התיאוריה האקולוגית של ברונפנברנר (1992 ,Bronfenbrenner) ותיאוריית הצרכים של מאסלו (Maslow, 1974). ההמלצה העיקרית היא להמשיך ביישום מדיניות המקדמת ומעודדת את ההשכלה האקדמית ואת ההכשרות של מנהלות מעון, ולערוך מחקרי המשך מקיפים וארוכים יותר שיתרמו לבניית תוכנית הכשרה מותאמת למנהלות מעון ולחיזוק מעמדן בישראל.",

author = "יערה שילה and טובה סטודניה",

year = "2025",

language = "עברית",

volume = "ד'",

pages = "685--711",

journal = "מעיינות",

issn = "2958-6321",

}

שילה, י & סטודניה, ט 2025, 'תפיסת הזהות המקצועית של מנהלות מעון בישראל מדור ראשון להשכלה אקדמית', מעיינות, vol. ד', pp. 685-711. <https://www.talpiot.ac.il/wp-content/uploads/2025/12/%D7%A9%D7%99%D7%9C%D7%94-%D7%AA%D7%A4%D7%99%D7%A1%D7%AA-%D7%94%D7%96%D7%94%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%A7%D7%A6%D7%95%D7%A2%D7%99%D7%AA-%D7%A9%D7%9C-%D7%9E%D7%A0%D7%94%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F-%D7%91%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%9E%D7%93%D7%95%D7%A8-%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F-%D7%9C%D7%94%D7%A9%D7%9B%D7%9C%D7%94-%D7%90%D7%A7%D7%93%D7%9E%D7%99%D7%AA.pdf>

TY - JOUR

T1 - תפיסת הזהות המקצועית של מנהלות מעון בישראל מדור ראשון להשכלה אקדמית

AU - שילה, יערה

AU - סטודניה, טובה

PY - 2025

Y1 - 2025

N2 - המחקר הנוכחי בוחן את תפיסת הזהות המקצועית של מנהלות מעון בישראל מדור ראשון להשכלה אקדמית. הכשרה אקדמית היא קריטית לגיבוש זהות מקצועית, אולם הבניית הזהות המקצועית של מנהלות מעון מתפתחת גם בהקשר חברתי, תרבותי ופוליטי, ומושפעת ממערכות היחסים הקרובות והמקצועיות שלהן. אומנם מנהלות מעון שהן דור ראשון להשכלה אקדמית מתמודדות עם אתגרים ייחודיים בלימודיהן הדורשים התאמות של כלל הגורמים, אך צליחת הלימודים מחזקת את תחושת הזהות המקצועית ואת תחושת המסוגלות שלהן הרבה יותר מאשר של מנהלות מעון מרקע משפחתיי אקדמי אחר. בשנת 2009 קבעה ועדה בראשות פרופ' רוזנטל סטנדרטים להפעלת מסגרותחינוך לפעוטות, ובין השאר קבעה שמנהלות מעון יום יידרשו לתואר ראשון בחינוך לגיל הרך. הקביעה יושמה חלקית בלבד בשנת 2021, אולם בפועל היא אכן קיימת. המהלך יצר שינוי תפיסתי מהותי בנוגע לתחום המעונות, ובמקום להיות אחראים רק על טיפול והשגחה בפעוטות, הם הועלו למעמד של מוסדות חינוכיים (רוזנטל, 2000). בעקבות זאת החלו מנהלות מעון לצאת ללימודים ולהתמקצע הן חינוכית הן ניהולית. מחקר זה ניסה לתת תמונה כוללת של חוויית הלימודים והשלכותיהם בקרב האוכלוסייה הייחודית שנבחרה. שאלות המחקר הן 1. מה היא תפיסת הזהות המקצועית של משתתפות המחקר (מנהלות מעון שהן דור ראשון להשכלה אקדמית)? 2. מה הן הסיבות שהביאו את משתתפות המחקר לבחור במקצוע (חברתיות, תרבותיות, מגדריות, כלכליות וכדומה)? 3. איך חוו משתתפות המחקר את ההכשרה האקדמית שלהן? 4. כיצד השפיעה לדעתן ההכשרה האקדמית על הזהות המקצועית של משתתפות המחקר? מחקר זה הוא מחקר איכותני ונערך בקרב 15 מנהלות מעון, רובן דתיות, מדור ראשון להשכלה אקדמית. באמצעות ראיונות עומק נחשפו המניעים שהביאו ליציאה ללימודים אקדמיים לצד החסמים. נוסף על כך, הממצאים העלו פערים בין תפיסות הציבור, המנהלות ובין משרד החינוך את מערכת החינוך לגיל הרך. זאת ועוד, מהראיונות התגלתה התרומה הרבה של הלימודים למנהלות הן מקצועית הן אישית. ניתוח הממצאים הדגיש את חשיבות המענה לצרכים בסיסיים בסביבה האקדמית, וחיזק תיאוריות כמו התיאוריה האקולוגית של ברונפנברנר (1992 ,Bronfenbrenner) ותיאוריית הצרכים של מאסלו (Maslow, 1974). ההמלצה העיקרית היא להמשיך ביישום מדיניות המקדמת ומעודדת את ההשכלה האקדמית ואת ההכשרות של מנהלות מעון, ולערוך מחקרי המשך מקיפים וארוכים יותר שיתרמו לבניית תוכנית הכשרה מותאמת למנהלות מעון ולחיזוק מעמדן בישראל.

AB - המחקר הנוכחי בוחן את תפיסת הזהות המקצועית של מנהלות מעון בישראל מדור ראשון להשכלה אקדמית. הכשרה אקדמית היא קריטית לגיבוש זהות מקצועית, אולם הבניית הזהות המקצועית של מנהלות מעון מתפתחת גם בהקשר חברתי, תרבותי ופוליטי, ומושפעת ממערכות היחסים הקרובות והמקצועיות שלהן. אומנם מנהלות מעון שהן דור ראשון להשכלה אקדמית מתמודדות עם אתגרים ייחודיים בלימודיהן הדורשים התאמות של כלל הגורמים, אך צליחת הלימודים מחזקת את תחושת הזהות המקצועית ואת תחושת המסוגלות שלהן הרבה יותר מאשר של מנהלות מעון מרקע משפחתיי אקדמי אחר. בשנת 2009 קבעה ועדה בראשות פרופ' רוזנטל סטנדרטים להפעלת מסגרותחינוך לפעוטות, ובין השאר קבעה שמנהלות מעון יום יידרשו לתואר ראשון בחינוך לגיל הרך. הקביעה יושמה חלקית בלבד בשנת 2021, אולם בפועל היא אכן קיימת. המהלך יצר שינוי תפיסתי מהותי בנוגע לתחום המעונות, ובמקום להיות אחראים רק על טיפול והשגחה בפעוטות, הם הועלו למעמד של מוסדות חינוכיים (רוזנטל, 2000). בעקבות זאת החלו מנהלות מעון לצאת ללימודים ולהתמקצע הן חינוכית הן ניהולית. מחקר זה ניסה לתת תמונה כוללת של חוויית הלימודים והשלכותיהם בקרב האוכלוסייה הייחודית שנבחרה. שאלות המחקר הן 1. מה היא תפיסת הזהות המקצועית של משתתפות המחקר (מנהלות מעון שהן דור ראשון להשכלה אקדמית)? 2. מה הן הסיבות שהביאו את משתתפות המחקר לבחור במקצוע (חברתיות, תרבותיות, מגדריות, כלכליות וכדומה)? 3. איך חוו משתתפות המחקר את ההכשרה האקדמית שלהן? 4. כיצד השפיעה לדעתן ההכשרה האקדמית על הזהות המקצועית של משתתפות המחקר? מחקר זה הוא מחקר איכותני ונערך בקרב 15 מנהלות מעון, רובן דתיות, מדור ראשון להשכלה אקדמית. באמצעות ראיונות עומק נחשפו המניעים שהביאו ליציאה ללימודים אקדמיים לצד החסמים. נוסף על כך, הממצאים העלו פערים בין תפיסות הציבור, המנהלות ובין משרד החינוך את מערכת החינוך לגיל הרך. זאת ועוד, מהראיונות התגלתה התרומה הרבה של הלימודים למנהלות הן מקצועית הן אישית. ניתוח הממצאים הדגיש את חשיבות המענה לצרכים בסיסיים בסביבה האקדמית, וחיזק תיאוריות כמו התיאוריה האקולוגית של ברונפנברנר (1992 ,Bronfenbrenner) ותיאוריית הצרכים של מאסלו (Maslow, 1974). ההמלצה העיקרית היא להמשיך ביישום מדיניות המקדמת ומעודדת את ההשכלה האקדמית ואת ההכשרות של מנהלות מעון, ולערוך מחקרי המשך מקיפים וארוכים יותר שיתרמו לבניית תוכנית הכשרה מותאמת למנהלות מעון ולחיזוק מעמדן בישראל.

UR - https://uli.nli.org.il/discovery/search?vid=972NNL_ULI_C:MAIN&query=lds05,contains,001249680

M3 - מאמר

SN - 2958-6321

VL - ד'

SP - 685

EP - 711

JO - מעיינות

JF - מעיינות

ER -

תפיסת הזהות המקצועית של מנהלות מעון בישראל מדור ראשון להשכלה אקדמית

Abstract

UN SDGs

IHP Publications

Access to Document

Other files and links

Cite this