תחושת סיכון ומוגנות מנקודת מבטם של ילדים המתגוררים באזור של מתיחות ביטחונית

מחקר זה עוסק בגורמים לתחושות של סיכון ומוגנות בקרב ילדים המתגוררים בחבל בנימין. מחקרים קודמים עסקו בתפיסות של המבוגרים ושל ההורים את גורמי הסיכון והמוגנות, אך טרם נערכו מחקרים שבחנו את תפיסותיהם של הילדים עצמם. המחקר הנוכחי נערך בקרב ילדים בגיל הרך, בני 4– 6, בחבל בנימין המאופיין בהתמודדות עם סכנות ביטחוניות ועם אירועי טרור.המחקר מבקש לבחון את תפיסות הסיכון והמוגנות של הילדים ואת השפעת התרבות והסביבה של הילדים המתגוררים באזורי סיכון על תפיסות אלו. המחקר נערך בקרב 31 ילדים וילדות בשיטה איכותנית ובשילוב כלים כגון Photovoice וציור. הנתונים חולקו ל־ 16 קטגוריות: שמונה מתייחסות לגורמי סיכון, ותשע מתייחסות לגורמי מגן, אך אחת מהקטגוריות – “בית ומקום בהקשר דתי וגיאוגרפי” – הופיעה הן בתפיסת גורמי הסיכון הן בתפיסת גורמי המגן. מערכות יחסים הייתה תמה ייחודית לתפיסה של גורמי מגן, ועל כן היא מעניינת במיוחד. הקטגוריות “בית ומקום בהקשר דתי וגיאוגרפי” ו”בית ומקום בהקשר של מערכות יחסים” מדגימות את הייחודיות של תפיסת גורמי הסיכון וגורמי המגן בקרב ילדים המתגוררים באזור של מתיחות ביטחונית ואת המורכבות שלה, והן מדגישות את העובדה שההורים והגננת נחשבים גורם מגן עבור הילדים, ואת הצורך במתן הכשרה והדרכה בנושאי סיכון ומוגנות. מן המאמר עולה בצורה בולטת חשיבות השמעת קולם של הילדים ושיתופם בתהליכי קבלת החלטות הקשורות להם. (מתוך המאמר)