Abstract
מאמר זה דן בתופעת "ידי בית המשפט" ("Amicus Curiae") אשר מתרחשת הן בשיטת המשפט המקובל (האנגלו-אמריקאית), הן בשיטה הקונטיננטלית (הרומנו-גרמנית) והן במשפט הבין-לאומי. המאמר מראה, כי בפרק זמן קצר, מדינות רבות ברחבי העולם, לרבות מדינות מתפתחות באמריקה הלטינית, באסיה, באפריקה ובמזרח אירופה וכן חלק נכבד מהמוסדות הבין-לאומיים בעולם אימצו בזה אחר זה את פרקטיקת ה"ידיד" או הרחיבו מאוד את השימוש בה. נוסף על אימוץ פרקטיקת ה"ידיד" בבתי משפט שונים בעולם, קיים גיוון במנעד הנושאים שבהם מוגשים תזכירי "ידיד| לבתי המשפט, חל גידול בסוגי הערכאות השיפוטיות שאליהן מוגשים תזכירים, ניכר גידול במספר הצטרפויות של "ידידים" ב"מגה תיקים" (תיקים עקרוניים) וקיימת עלייה במגוון הגופים שהחלו לעשות שימוש ב"ידיד" כגון ארגוני זכויות, חברות מסחריות ואנשים פרטיים (להלן: תופת ה"ידיד"). המאמר קושר את תופעת ה"ידיד" בשינויים שהתחוללו בבתי המשפט, בתפיסת תפקידים ובסגנון עבודתם באופן כללי, בשלושת העשורים האחרונים ניכרת עלייה ומתמשכת במעורבותם של בת המשפט בחברה. מגמה זו קיימת במדינות רבות בעלות מסורות משפט שונות ושיטות ממשל שונות. בתי המשפט נעשו מודעים יותר לתפקידם החברתי ולדרישות שהחברה מציבה להם, ובהתאם לכך הם מעורבים יותר בעיצוב החברה. במסגרת זו ניכרת הסתמכות הולכת וגוברת על בתי המשפט ועל פרוצדורות משפטיות שונות לשם הסדרה וטיפול בנוגע למגוון רחב של נושאים, שחלקם הגדול לא נדונו בעבר בערכאות שיפוטיות. כתוצאה ממעורבות בתי המשפט במרחב הציבורי, ובהתאם לה, מחוללים כמה שינויים מהותיים ופרוצדורליים בעבודת בתי המשפט. אחת התולדות המרכזיות של שינויים אלה, שהיא בה בעת גם הגורם להם, היא שבתי משפט ברחבי העולם אימצו ושכללו פרקטיקה נוספת - "ידיד בית המשפט". הם עשו זאת משני גורמים הכרוכים יחדיו: ראשית, כדי למלא את תפקידם השיפוטי בהצלחה וכדי להתמודד עם התכנים המגוונים והמורכבים שמציב המשפט המודרני, בתי המשפט נזקקים למידע עשיר ורחב ולנקודות מבט שונות, שאינם מעוניינים להציג מפני שהדבר פוגע באינטרסים שלהם או מפני שאינם מסוגלים להציגו. כאשר בתי המשפט רואים את עיסוקם כעיסוק המשפיע על המרחב הציבורי והפרטי של האזרח ולא רק כפתרון של סכסוכים פרטניים, המודעות שלהם לאינטרסים המגוונים ולהשלכות הרוחב הכלליות של בחירותיהם על קהלים רחבים, ובפרט קהלים נוספים מעבר לצדדים הפורמליים בהליך, מתעצמת. מדיניות שיפוטית זו מחייבת פיתחות לקבלת מגוון סוגי מידע ונקודות מבט שונות מ"ידידים" אשר עשויים להיות מושפעים מפסיקות בתי המשפט. שנית ה"ידיד" הוא פרקטיקה תהליכית המאפשרת מעורבות גדולה יותר של הציבור בתהליכי קבלת ההחלטות של בתי המשפט ועיצוב המדיניות של חייהם וסביבתם. במקביל להיזקקות של בתי המשפט ל"ידידים", גם ה"ידידים" השונים מעוניינים להשפיע על חייהם ועל רווחתם, באמצעות הגשת תזכירים לבתי המשפט. לא זו בלבד שהפרקטיקה של ה"ידיד" עשויה לשפר את איכות ההחלטה השיפוטית, אלא שהשתתפות קבוצות בציבור כ"ידידים" הינה דרך אזרחית יעילה להשתתף בעיצוב ההחלטות המשפיעות על חייהן. באמצעות ה"ידיד" בתי המשפט הופכים נגישים יותר לחלקים נוספים באוכלוסייה, אשר בעבר לא היו מגיעים לשערי בית המשפט, בהיעדר עילה קונקרטית או זכות עמידה. הרעיון העומד בבסיס זה הוא שלא זו בלבד שבתי המשפט משקפים הלכי-רוח חברתיים, פשרות פוליטיות או עקרונות מוסריים, אלא הם גם משתתפים פעילים בעיצוב החברה, קהילותיה ופרטיה. המאמר מראה כי ה"ידיד" מחולל שינויים עמוקים במשפט ובעבודת בתי המשפט, משום שהוא משתלב במגוון הליגים אשר מעצבים מחדש את עבודת בתי המשפט. ה"ידיד" תרם לתפיסה שההליך השיפוטי הופך במקרים רבים להליך רב-ממדי ומרובה-שחקנים, שמשתתפים בו גורמים רבים. זוהי במידה רבה תחייה של תפיסת ההליך המשפטי כהליך חברתי רחב, שבו מעורבים לא רק הצדדים הפורמליים אלא גם גורמים רבים בחברה, לרבות אזרחים מן השורה, קבוצות שונות, מומחים ויועצים מקצועיים. בהתאמה לשינויים בעבודת בתי המשפט שה"ידיד" מחולל, הוא מלמד על תפקידם של בתי המשפט בחברה ועל תפיסת עולמם באשר לתפקידם. (מתוך המאמר)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 734-795 |
| Number of pages | 62 |
| Journal | מחקרי משפט |
| Volume | ל"ב |
| Issue number | 2 |
| State | Published - 2020 |
IHP Publications
- ihp
- Common law
- Courts
- Decision making
- International law
- Judgments
- Judicial discretion
- Law -- Israel
- Law and economics
- Law and socialism
- Lawyers
- Social change