Abstract
במאמר שלפנינו כותב המאמר טוען כי הגטואיזציה לא היתה מדיניות מכוונת של המשטר הנאצי, וכי אין לראות בה תופעה יחידה, אלא כמה תופעות שונות ומגוונות: לעומת הגישה המוכרת הרואה בגטואיזציה של היהודים במזרח אירופה מימוש של מדיניות גרמנית שיטתית, כותב המאמר מנסה לגשת לתופעת הגטו מנקודת מוצא לשונית-תרבותית. למושג "גטו" היה מקום בשפה ובעולם הדימויים של קובעי המדיניות הנאצית כבר בשלהי שנות ה-30. גטו היה אז בעיניהם כינוי לריכוז יהודי גדול - ריכוזים שהיו בעיקר במזרח אירופה. ה"גטאות" במזרח כבר היו קיימים איפוא, בעיני הכובשים הנאצים, כאשר הגיעו לפולין, ולפיכך יש לראות במדיניותם לא בהכרח "יצירה" של גטאות יש מאין - ודאי לא באופן ריכוזי ושיטתי - אלא ניהול המציאות הקיימת והתמודדות הכובשים עם "הסכנה היהודית", במידה רבה של אילוצים מקומיים. רק בשלב מאוחר הרבה יותר, לדברי כותב המאמר, היו חלק מהגטאות לתחנות מעבר ליהודים המיועדים לגירוש. (מתוך המאמר)
Original language | Hebrew |
---|---|
Pages (from-to) | 2-9 |
Number of pages | 8 |
Journal | בשביל הזיכרון |
Volume | 16 |
State | Published - 2013 |
IHP Publications
- ihp
- Jewish ghettos