Abstract
על פי דגם החינוך המסורתי הנהוג בחברה החרדית, נערים לומדים ב'ישיבה קטנה' לימודי-קודש בלבד. דגם זה מקורו באידאולוגיה המתנגדת לחשיפת נערים ללימודים כלליים (לימודי ליבה). לפני כחצי עשור נוסד מודל חינוכי חדש: הישיבה התיכונית החרדית. ישיבות מדגם זה, הפונות אל הליבה המרכזית של החברה החרדית, נמצאות "בעין הסערה" מבחינת הביקורת הציבורית ומבחינת האתגרים הפנימיים שיצרו בקרב החרדיות הישראלית. המחקר הנוכחי מתאר את ההשלכות של שילוב לימודי-קודש בלימודי-חול, ומתעכב על החוויה הנפשית של הנערים, תוך שימת הדגש על תהליכי גיבוש הזהות. המחקר בוחן זאת בכלים איכותניים בקרב תלמידי ישיבת "שבי-ציון" (שם בדוי). נתוני המחקר נאספו באמצעות ראיונות שנערכו עם עשרה נערים חרדים הלומדים בישיבה קטנה. ניתוח תוכן תמטי העלה כי קיימת חלוקה חדה בין תגובותיהם המגוונות של בני "החרדיות-הרכה" (זרמי-משנה בחרדיות הישראלית) לבין תגובות השבר הפנימי המאפיינות את בני "החרדיות-הקשיחה". חלק מהדיווחים העלו שהחוויה ב"שבי-ציון" סוערת, ובחלקם קשה להבדיל בין הסערה שנבעה מן הישיבה לבין נסיבות שהובילו לבחירה ללמוד בה. בשני המקרים הישיבה עצמה היא חלק מ"סערת נפש".ממצאי המחקר מעלים חלוקה ברורה בין חוויתם של בני ה"חרדיות הקשיחה", לעומת בני "החרדיות הרכה". חווייתם של הראשונים הייתה משברית וחווייתם של האחרונים הציגה מנעד מגוון של חוויות. כותב המאמר מסיק כי במגזר החרדי קיים פוטנציאל ביקוש גדול למודל המשלב לימוד תורה עם לימודי ליבה – לימודי חול. יישומו של מודל זה חיוני לנערים בני מגזר זה, ולא פחות מכך לחוסנה הכלכלי והביטחוני של מדינת-ישראל התובע את שילובם בחברה. לפיכך יש לראות צו השעה בהעמדת מוסדות ראויים שיאפשרו את קידומו המהיר והמותאם של שילוב לימודי קודש ולימודי ליבה בישיבות. (מתוך המאמר)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 1-28 |
| Number of pages | 28 |
| Journal | חקר החברה החרדית |
| Volume | 7 |
| State | Published - 2020 |
IHP Publications
- ihp
- Ultra-Orthodox Jews
- Yeshivot
- Identity (Psychology)