ש"ס, הרב עובדיה יוסף והתהליך המדיני

ש"ס היא מפלגת הזרם החרדי–מזרחי בישראל. היא הוקמה ב–1984 כדי לשמש בית פוליטי לציבור של תלמידי הישיבות ממוצא מזרחי ולחולל 'מהפכה רוחנית' — כפי שכינו זאת מנהיגיה — בחיי היהודים יוצאי ארצות ערב וצפון אפריקה בישראל, 'מזרחים' בלשון הסוציולוגיה הישראלית. עם השנים הפכה ש"ס ממפלגה סקטוריאלית קטנה לכוח פוליטי של ממש, חלק בלתי נפרד מהשלטון ומה'ממלכה'. אמנם כוחה האלקטורלי של ש"ס נחלש בעשור האחרון, אבל היא עודנה המפלגה הדתית הגדולה בישראל. ש"ס נוהגת על פי 'דעת תורה', כלומר הנהגתה מצייתת למנהיגות הרוחנית המובילה את התנועה וקובעת את דרכה. הרב עובדיה יוסף הוא שם דבר ביהדות המזרחית בימינו, ועל סמך חיבוריו הרבים בהלכה היהודית בת זמננו יצאו לו מוניטין של פוסק הלכה בכיר. התייחסותו של הרב עובדיה למלחמת ששת הימים ולמלחמת יום כיפור חושפת את עמדתו האידאולוגית האנטי–רדיקלית והממתנת בשאלות מדיניות כבדות משקל שעל סדר היום של מדינת ישראל. המאמר טוען כי ה'פרגמטיות' של ש"ס אינה נובעת רק מכורח פוליטי לצורך הישרדות, ויש לתת את הדעת כי היא נסמכת על עמדתו העקרונית של מנהיגה הרוחני בנוגע לשאלת השטחים המוחזקים בידי ישראל מ–1967. עמדה זו נשענת על שלושה רכיבים: שימוש בהלכה לריסון תגובות הציבור לתמורות שהוא רואה בהן תמורות היסטוריות מהפכניות; התנגדות למגמות לאומיות או משיחיות רדיקליות; התייחסות חרדתית לקיום היהודי ודאגה להישרדותו של העם היהודי. התמהיל של שלושת הרכיבים האלה מאפשר לש"ס לשחק במגרש הפוליטי גם בצד ימין וגם בצד שמאל, ולהציג את עצמה כחלופה לעמדות דתיות נציות 'מסורתיות' הרווחות בציבור הדתי המזרחי בישראל. רכיבים אלו של גישתו המדינית החרדית של הרב עובדיה יוסף באים לידי ביטוי בשתי עמדות הלכתיות חשובות שהוא חתום עליהן. האחת היא פסיקתו ב–1967 בסוגיית עליית יהודים להר הבית לאחר מלחמת ששת הימים. האחרת היא חוות הדעת ההלכתית שדבק בה לאחר מלחמת יום הכיפורים בעניין מסירת שטחים תמורת שלום. פסיקתו של הרב עובדיה יוסף בשאלת העלייה להר הבית לא נדונה עד כה בשיח האקדמי, וחוות דעתו בסוגיה של מסירת שטחים תמורת שלום נדונה בצורה נקודתית, בלי להרחיב את הדיון מעבר למערך הנימוקים שלה ומקומו במשנתו ההלכתית.