Abstract
העימות בין משפחות חללי הטרור לארגוני השכול הצבאי ומשרד הביטחון בשל תביעתן של הראשונות להיכלל ב'משפחת השכול' ובזיכרון הממלכתי - שמאז הקמת המדינה מזוהה עם השכול הצבאי - הוא הזדמנות להיחשף לרובדי עומק של תרבות השכול הישראלית בפרט והתרבות הפוליטית הישראלית בכלל. רבדים אלה מעניקים לא רק משקל סמלי והון תרבותי מועדף ל'נופלים בקרב', אלא אף, כמו שיומחש במאמר, הם משאבי שיקום מועדפים. בכל הקשור לחקר ההכרה באבדן, מאמר זה מצטרף למחקרים המדגישים שלמעמדם ולמקומם בזיכרון הציבורי של המתמודדים עם שכול משמעות שיקומית פסיכו-חברתית. אולם העיסוק המחקרי בסגרים סימליים בוחן את התופעה של קבוצות המעוניינות להצטרף לאוכלוסיות בעלות אבדן מוקר (מלשון הוקרה) בהיבטיה הפוליטיים והאידיאולוגיים, אך כמעט שאינו קושר את הנושא לתחום הרווחה.
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 359-398 |
| Number of pages | 40 |
| Journal | עיונים בתקומת ישראל |
| Volume | 22 |
| State | Published - 2012 |
UN SDGs
This output contributes to the following UN Sustainable Development Goals (SDGs)
-
SDG 16 Peace, Justice and Strong Institutions
IHP Publications
- ihp
- Bereaved families
- Fallen soldiers -- Israel
- Family social work
- Israel -- Tseva haganah le-Yiśraʼel -- Registers of dead
- Memorial rites and ceremonies
- Rehabilitation
- Victims of terrorism -- Israel
- War memorials
RAMBI Publications
- RAMBI Publications
- Bereavement -- Israel
- Social psychology -- Israel
- Collective memory -- Israel
- Israel -- Social conditions
Cite this
- APA
- Author
- BIBTEX
- Harvard
- Standard
- RIS
- Vancouver