Abstract
התיעוד הוא מרכיב חשוב בתודעה בארץ ובעולם. במאמר זה אבקש לבחון כיצד משולבים חומרי התיעוד בעבודות של שלוש אמניות ישראליות המתמודדות עם השואה. שתי האמניות ניצולות השואה השתמשו בחומרי תיעוד אישיים-משפחתיים מתחום הצילום ויצרו עבודות קולאז' (אצל ישראלה הרגיל בתחומי הציור וההצבה, ואצל שולמית לוין בתחום הסיב, "קראפט"). לעומת זאת, אצל מיכל רובנר שאינה ניצולת שואה, יש עבודת תחקיר נרחבת ושימוש בחומרי תיעוד ממקורות רבים ושונים מתחום הציור ובעיקר הווידאו. סוג העבודה השונה נגזר מהמטרות השונות של האמניות: הרגיל ולוין ביקשו למלא חלל ולבנות נרטיב משפחתי-אישי משרידי התיעוד שמצאו, ואילו רובנר ביקשה לקחת שברי מציאות ולחבר מהם סביבת חיים רציפה ושלמה. בשתי הדרכים נעשה לרוב שעתוק של טקסט קודם אל תוך תוך הטקסט החדש באמצעות ציטוט ישיר שלו ("אינטר טקסטואליות") מתוך הזדהות עמוקה עם חומרים האותנטיים ורצון להנכיח אותם מחדש בטכניקות מגוונות. (מתוך המאמר)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 201-217 |
| Number of pages | 17 |
| Journal | מחקרי גבעה: שנתון המכללה האקדמית לחינוך גבעת ושינגטון |
| Volume | ו |
| State | Published - 2019 |
IHP Publications
- ihp
- Art, Israeli
- Documentation
- Holocaust, Jewish (1939-1945), in art
Cite this
- APA
- Author
- BIBTEX
- Harvard
- Standard
- RIS
- Vancouver