Abstract
השינויים הטכנולוגיים הביאו לכך שרוב התקשורת הבינאישית מתנהלת כיום באמצעות הכתיבה האלקטרונית. לתקשורת אלקטרונית כתובה יש המון יתרונות. בין השאר, היא מאפשרת אסינכרוניות–העדר נוכחות בו-זמנית של המשוחחים, דבר המסייע בשמירה על פרטיות ומגדיל את ההזדמנויות להפעלת שיקול דעת בזמן הכתיבה והפיענוח של המסרים המתוקשרים. יחד עם זאת, תקשורת זו היא ענייה ברמזים לא-מילוליים, כגון נימת הקול, שדרכם עובר הרבה מאד מידע בעל משמעות חברתית, כגון רגשות. בגלל העדר טבעי של רמזים אלה, התפתחו עם הזמן דרכים שונות להבעתם. כך, אנשים נוטים להשתמש בסימני פיסוק מרובים, באמוטיקונים ובאימוג'ים על מנת להתגבר על העוני היחסי של התקשורת הכתובה ברמזים בעלי אופי רגשי-חברתי. אולם, השימוש הנ"ל לא תמיד משפר את היכולת לפענח נכונה את המסרים ולעתים אף מגביר את הפער בין כוונת הכותב לבין הבנת הקורא. במאמר זה אני סוקרת את הידע המחקרי אודות השימוש ברמזים לא-מילוליים בתקשורת אלקטרונית כתובה, וההשלכות השונות של השימוש בהם. המאמר יוצא בקריאה להמשיך לחקור את התופעה המתהווה על מנת לשפר את היכולת שלנו לתקשר באופן יעיל.(מתוך המאמר)
Original language | Hebrew |
---|---|
Pages (from-to) | 67-80 |
Journal | תיאוריה ופרקטיקה בניהול |
Volume | 3 |
State | Published - 2022 |
IHP Publications
- ihp
- Computer networks
- Digital communications
- Emojis
- Emoticons
- Interpersonal communication
- Nonverbal communication
- Social media