Abstract
בין העלייה מברית המועצות לשעבר בשנות התשעים הראשונות לעלייה משם בשנות התשעים המאוחרות וראשית שנות האלפיים, יש הבדל בולט בהגדרת הזהות של העולים. הבדל זה חולל גם שינוי ביחס העולים ללימוד השפה העברית. האולפן איבד בשנים אלה מהשפעתו על תהליך הקליטה, ורבים רוכשים את העברית באופן בלתי פורמלי. המחקר ביקש לבדוק את הדמיון בעברית של העולים שאינם מבקרים באולפן ושל העובדים הזרים , ולבחון באיזו מידה דרכי רכישתה של השפה העברית משפיעות על ההיקלטות החברתית והתרבותית של העולים ועל תחושת הזהות והשייכות שלהם. (תקציר מתוך המאמר)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 2007 |
| Number of pages | 1 |
| Journal | הד האולפן החדש: להנחלת העברית ותרבותה |
| Volume | 92 |
| State | Published - 2007 |
IHP Publications
- ihp
- אולפנים
- Ulpan
- זהות יהודית
- Jews -- Identity
- זהות ישראלית
- National characteristics, Israeli
- יהודי ברית המועצות בישראל ובארץ-ישראל
- Jews, Soviet -- Eretz Israel
- Jews, Soviet -- Israel
- מהגרי עבודה
- Foreign workers
- עלייה וקליטה -- היבטים חברתיים
- Israel -- Aliyah -- Social aspects
- Israel -- Emigration and immigration -- Social aspects
- עלייה וקליטה -- יהודי ברית המועצות
- Immigrant absorption -- Israel
- רכישת שפה זרה
- Second language acquisition
- שפה עברית מדוברת
- Hebrew language -- Spoken Hebrew
- שפה עברית -- לימוד והוראה למבוגרים
- Adult education
- Hebrew language -- Study and teaching
