Abstract
בין העלייה מברית המועצות לשעבר בשנות התשעים הראשונות לעלייה משם בשנות התשעים המאוחרות וראשית שנות האלפיים, יש הבדל בולט בהגדרת הזהות של העולים. הבדל זה חולל גם שינוי ביחס העולים ללימוד השפה העברית. האולפן איבד בשנים אלה מהשפעתו על תהליך הקליטה, ורבים רוכשים את העברית באופן בלתי פורמלי. המחקר ביקש לבדוק את הדמיון בעברית של העולים שאינם מבקרים באולפן ושל העובדים הזרים , ולבחון באיזו מידה דרכי רכישתה של השפה העברית משפיעות על ההיקלטות החברתית והתרבותית של העולים ועל תחושת הזהות והשייכות שלהם. (תקציר מתוך המאמר)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 2007 |
| Number of pages | 1 |
| Journal | הד האולפן החדש: להנחלת העברית ותרבותה |
| Volume | 92 |
| State | Published - 2007 |
IHP Publications
- ihp
- Adult education
- Foreign workers
- Hebrew language -- Spoken Hebrew
- Hebrew language -- Study and teaching
- Immigrant absorption -- Israel
- Israel -- Aliyah -- Social aspects
- Israel -- Emigration and immigration -- Social aspects
- Jews -- Identity
- Jews, Soviet -- Eretz Israel
- Jews, Soviet -- Israel
- National characteristics, Israeli
- Second language acquisition
- Ulpan
