Abstract
שיר אהבה שכותב חייל לנערתו הופך בידי יעקב אורלנד לאלטרנטיבה לשירי המאבק והמרי שלו. 'עץ הרימון' ככיסופים למציאות אחרת. "'עץ הרימון' שלך נחמד מאוד אך מונוטוני", אמר לאורלנד המלחין ידידיה גורוכוב-אדמון, "ניסיתי להפקיע אותו מחדגוניותו והוספתי לו 'בית' מלודי ברוח הבית הראשון". במרחב המדומיין שמציג השיר נותן עץ הרימון את ריחו, מפני שמראהו ההדור והמלכותי וצבעו העז יוצרים רושם סינסתטי, כביכול ניתן להריח את פריו. המבקרים לא השתוממו מהאפשרויות הבלתי מסתברות באשר לאפשרות שובו של החץ אל הקשת, וחיבורו מחדש של הרימון שנקטף, אלא התמקדו רק בסוגיית ריחו של הרימון. (מתוך המאמר)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 122-127 |
| Number of pages | 6 |
| Journal | פנים: כתב-עת לתרבות, חברה וחינוך |
| Volume | 52-53 |
| State | Published - 2010 |
IHP Publications
- ihp
- Bible -- In literature
- Intertextuality
- Orland, Ya'acov -- 1914-2002