קריטריונים להערכה של מכלול נוף תרבות כפרי־פתוח

ערך ה"שלמות" (integrity) ותפקידו באפיונם של מכלולי מורשת במרחבים עירוניים וכפריים. באמנות ששימשו בסיס להכנתם של תיקי היתכנות עבור הוועדה למורשת עולמית לקראת הכרזתם של נכסי מורשת ונופי תרבות. כראויים להיכלל ברשימת המורשת העולמית. יש מקום מרכזי לאמנות נארה (1994 ,Icomos). האמנות פורסמה בשנת 1999 בעקבות דיון שהתקיים בכנס איקומוס ביר נארה (Nara) שביפן בשבנת 1994. בכנס הועלתה הדאגה כי כוחות כלכליים ותהליכים פוליטיים בין־לאומיים יובילו להחלשה ניכרת של הזהות התרבותית בכלל, ולפגיעה קשה בגיוון המורשת התרבותית בפרט. המסמך מבליט אתהתפיסה לפיה שימור מורשת תרבות, על תקופותיה ורבדיה, נעוץ בזיהוי אמין של ערכי המורשת ומאפייניהם ובהכרה בהם. לשם כך הוא מרחיב בשני מושגים שהפכו במהלך השנים אבן דרך בהכנת מסמכי היתכנות להכרזה על אתרי מורשת לאומיים ובין־לאומיים (המורשת העולמית): אותנטיות, ושלמות/יושרה (integrity). האותנטיות במרחב מורשת, במרקמים עירוניים, בנופים ובמרקמיםכפריים מתייחסת לשימור, כמה שרק ניתן, של הפריטים המרכיבים את המכלול כפי שהיו בעת הקמתם. היושרה מתייחסת לבחינהולתיעוד האמין והמדויק, והשלמות מתייחסת לחובה להדגיש את ההקשרים התרבותיים המתקיימים בין כל פריטי הנוף או הנכסים ההיסטוריים לבין רכיבי הסביבה ומאפייניהם הפיזיים, התרבותיים והחברתיים. (מתוך המאמר) מטרת מאמר זה היא להציג כלי להערכת נוף תרבות כפרי־פתוח. הכלי מתבסס על קריטריונים שבאמצעותם נמדדות החשיבות והבולטות של רכיבי נוף במרחב מתוחם. להצגתם של הכלי ושל האופן שבו נמדדים רכיבי הנוף נבחרו שני מרחבים. האחד הוא "מרחב שפיר", הממוקם במועצה האזורית שפיר באזור מישור החוף הדרומי (גבולותיו הם יער כרמון, קיבוץ נגבה וכביש 3). מרחב זה מתאפיין בשטחים לפעילות חקלאית מגוונת, בשטחים פתוחים למטרות פנאי ונופש, ובאתרי מורשת תרבות. האחר הוא "מרחב תל נג'ילה והסביבה הקרובה", הממוקם בצפון־מערב הנגב, בקרבת שמורת פורה. כמו קודמו, מרחב זה מתאפיין בשטחים פתוחים נרחבים, במרקמים כפריים, בנכסים היסטוריים ובשטחי חקלאות המותאמת לאקלים צחיח למחצה. עבור שני המרחבים, רכיביהם הנופיים והיישוביים, נבחרו קריטריונים למדידה. אחדים מהקריטריונים נבחרו על סמך פרסומים ומחקרים שנעשו במקומות אחרים בעולם והתמקדו במרחבים כפריים והם תואמים את המרחב הישראלי; אחרים מייצגים רק את המרחב הישראלי, נופיו ותולדותיו. בחינת כל קריטריון, עוצמתו, הבולטות שלו ומעמדו ביחס לקריטריונים אחרים במרחב הנוף הנבחר תישען על שיטות מחקר המתבססות על סקרי שדה ועל מערכות מידע גאוגרפיות (מתוך המאמר)