Abstract
היחס שבין פרשנות היסטורית ופרשנות ספרותית של טקסטים עתיקים הוא מסוגיות היסוד המעסיקות היסטוריונים ופילולוגים בכלל, וחוקרי מקרא בפרט. באיזו מידה רשאים אנו להסיק מסקנות היסטוריות מטקסט בעל אופי ספרותי, שמטבעו נועד לשרת מטרות רעיוניות ואסתטיות? האם וכיצד ניתן לבודד את מצעה ההיסטורי של יצירה ספרותית ממאפייניה האחרים, המשקפים מגמות דתיות, חברתיות או פוליטיות? שאלות אלה מנסרות בחללו של חקר המקרא מאז היווסדו, וביתר שאת בעשורים האחרונים, אשר בהם גברו הקולות המפקפקים בעצם האפשרות לצייר תמונה היסטורית כלשהי על סמך הטקסטים המקראיים. במאמרי אבקש לבחון שאלה מתודולוגית זו מנקודת מבט של חקר התרבות המסופוטמית, תוך עיון בסוגה השומרית המכונה 'קינות ערים'. סוגה זו מזמנת מפגש ייחודי בין אירוע היסטורי קונקרטי לבין קונוונציות ספרותיות, מסורות פולחניות ומגמות רעיוניות, ולפיכך ניתן לראות בה מקרה בוחן מובהק לשאלה הנידונה. (מתוך המאמר)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 151-166 |
| Number of pages | 16 |
| Journal | שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום |
| Volume | כד |
| State | Published - 2016 |
IHP Publications
- ihp
- מזרח קדום
- Middle East -- History -- 1200 B.C.-586 B.C
- Middle East -- History -- To 333 B.C
- קינות
- Laments
- מסופוטמיה
- Mesopotamia
- שפה שומרית
- Sumerian language
- שומר (ממלכה קדומה)
- Sumer
- תעודות ומקורות היסטוריים
- History -- Sources
- ערים -- מזרח קדום
- פילולוגיה
- Philology
- ספרות עתיקה של המזרח הקדום