Abstract
מאמר זה עוסק בתופעת הקנטבילה בקונצ'רטו לפסנתר אופ. 54 מאת שומאן. המונח "קנטבילה"קשור לאופן הבעה ווקאלי- לירי ומשקף את האקספרסיביות השירתית העומדת בניגוד לפן הוירטואוזי. הקנטבילה המאופיין באמצעות מלודיה שירתית, דינאמיקה שקטה, טמפו איטי, טקסטורה דלילה, או דגש על כלי סולו ספציפי, מעורר אצל המאזין אינטימיות, ליריות, התכנסות ושלוה. ההנחה המרכזית של מאמר זה טוענת שנוכחות השיר ביצירה דרמטית כדוגמת הקונצ'רטו היא מרכזית. השיר חוזר ומשַחזר את עצמו משך הפרק הראשון של הקונצ'רטו, ומופיע בטקסטורות שונות תוך דגש על ההבעה האינטימית של הסולן הראשי ותת- סולנים. על מנת לתַאר את רגעי הקנטבילה בפרק הראשון של הקונצ'רטו ומַשמעותם מבחינה הבעתית בתוך הקונטקסט והסטרוקטורה, ראשית אערוך סקירה של התפתחות ז'אנר הקונצ'רטו, תוך דגש על יחסי הכוחות בין שני המשתתפים בתקופה הרומנטית והקונצ'רטו של שומאן בפרט. לאחר מכן,אתייחס לקנטבילה כתופעה מהותית בז'אנרים כליים, ואז אגדיר את רגעי הקנטבילה הספציפיים ביצירה ואתמקד בהם תוך ניתוח בגישה אסתטית-נרטיבית. (מתוך המאמר)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 1-24 |
| Number of pages | 24 |
| Journal | MIN-AD: ISRAEL STUDIES OF MUSICOLOGY ONLINE |
| Volume | 6 |
| State | Published - 2007 |
IHP Publications
- ihp
- Concerto
- Instrumental music
- Style, Musical