Abstract
מאמר זה עוסק בקיצור תקנות סדר הדין האזרחי, משמעותו והערכתו. קל להבחין בעין כי תקנות סדר הדין האזרחי קוצרו בצורה משמעותית עם תיקון התקנות החדשות בשנת 2018. קיצור מכוון זה נעשה מתוך מטרות שונות ובראשן פישוט ההליכים, צמצום החשש מטעויות וכן לצרכי הנגשת התקנות. הקיצור נעשה באמצעות ביטולם של סוגי הליכים אך במיוחד באמצעות קיצור הדינים הנוגעים להליכים שנותרו בתקפם. באותן סוגיות בהן נוצר חוסר, ניתן להתמודד עם החוסר שנוצר בארבע דרכים: לפרש את הסעיף החדש מתוך עצמו ובהתעלם מההיסטוריה החקיקתית, לפרש אותו תוך התאמה ככל האפשר עם הדין הקודם, לפרש אותו תוך סטייה ככל האפשר מן הדין הקודם או לפרש אותו בהתאמה עם הדין הקודם רק באותן סוגיות בהן עיקרי הדין נשמרו. הדרכים הפרשניות השונות מתנגשות בסוגיות שונות, ובכללן היחס לחוזים שאינם מציינים עם תניית השיפוט היא ייחודית או מקבילה; המשך קיומה של הדוקטרינה של הודאה והדחה; אופן ועיתוי ביצוע ההליך של גילוי מסמכים ספציפי; האפשרות להתנות הפסקתה של תובענה בתנאים; והאפשרות לדחות עיון במסמכים עד לאחר עדויות. סימני השאלה המרובים בסוגיות אלו מעידים על חוסר הוודאות שנוצר בעקבות קיצור התקנות, ומלמדים שלפחות בחלק מהסוגיות, עדיף היה להרחיב את התקנות מלהותיר חוסר ודאות קריטית כל כך לגבי הדין בעניינים פרוצדוראליים.
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 175-197 |
| Number of pages | 23 |
| Journal | קרית המשפט: שנתון הקריה האקדמית |
| Volume | יב |
| State | Published - 2024 |
IHP Publications
- ihp
- Civil procedure
- Civil law
- Law -- Interpretation and construction
- Judges
- Judicial process
- Judicial power
- Transparency in government
- Disclosure of information
- Actions and defenses
RAMBI Publications
- RAMBI Publications
- Civil procedure -- Israel