‘קבלת החלטות נתמכת’ הלכה למעשה – המקרה של אסתר אלימלך

למינוי אפוטרופוס עלולות להיות השלכות שליליות על האדם, בייחוד עבור זקנות וזקנים שהורגלו להתנהל בעצמאות לאורך חייהם. אובדן הזכות להחליט ושליטתו של האפוטרופוס עלולים להוביל לתחושות של חוסר אונים, חוסר מסוגלות, תסכול ופגיעה בדימוי העצמי. בעקבות תיקון 18 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, החל מ-2016 אושרה בישראל חלופה לאפוטרופסות, שהיא ‘קבלת החלטות נתמכת’, המיועדת לזקנים ולאנשים עם מוגבלויות. בין תפקידיו של ‘תומך בקבלת החלטות’: סיוע לאדם לקבל מידע מגופים שונים, סיוע בהנגשת מידע בשפה פשוטה אם נדרשת, בחינת החלופות האפשריות והשלכותיהן, סיוע במימוש ההחלטות השונות בעת הצורך, סיוע בביטוי ההחלטות כלפי צדדים שלישיים ומיצוי זכויות.המאמר מציג את התחום החדש של ‘קבלת החלטות נתמכת’, תוך דיון בתהליך התמיכה באסתר אלימלך ז״ל. אסתר התנגדה בתוקף לרצון הממסד למנות לה אפוטרופוס. היא נלחמה בכל כוחה להחזיר לעצמה את השליטה על חייה לאחר שהות של כשנה בבתי חולים ובמוסדות שיקום שונים. המאמר מתאר את תהליך התמיכה באסתר בשלהי חייה ומתייחס לשלבי התמיכה השונים, כמו גם לדילמות ולמורכבות עימן התמודדו התומכות.המאמר מציע התבוננות בתהליך ‘קבלת החלטות נתמכת’ בכל תחומי החיים: בתחום הכלכלי, הרפואי והאישי, כמו גם התייחסות להגדרת יעדי התמיכה. המאמר מבוסס על עבודת השטח של הכותבות, המובילות בשנים האחרונות את הטמעת החלופה של ‘קבלת החלטות נתמכת’ והכשרת הדור הראשון של תומכי החלטה מקצועיים בישראל.אנו תקווה, כי מאמר זה יסייע לאנשי ולנשות מקצוע להשתמש באופן נרחב בכלי החדשני והנאור של ‘קבלת החלטות נתמכת’ כחלופה לאפוטרופסות, כחלק מתהליך של שינוי חברתי לקידום זכויותיהם של זקנים ואנשים עם מוגבלויות בישראל. (מתוך המאמר)