Abstract
שירתו של צ'סלב מילוש היא שירה המזמינה את הפילוסוף, והזמנה זו מושטת לו בשני צמתים: האחד, מילוש עצמו מודע למשמעות העיונית של שירתו, הוא כותב והוגה את שירתו והוא מציג לנו את המסה המקדימה או המסכמת כמפתח כניסה לשירתו. מילוש הוא כותב מודע, הוא מודע למשמעויות שנושאות שיריו, ומכאן שהוא עצמו מתווך בין החוויה הראשונית לבין דרכי גיבושה התודעתיים. השני, בכמה משיריו קיים ביטוי עמוק ומקורי לחוויות מטאפיזיות ולהתמודדות עם מה שניתן לכנות חוויית חוסר הוודאות האונטולוגית. דהיינו חוויית ההתפרקות של המשמעות והמובן של הקיום האנושי. יתר על כן, בשיריו הוא מצביע על כמה דרכים עיקריות שבאמצעותן מתמודדים בני אדם עם חוויה זו. מבחינה זו מילוש שותף למסע האקזיסטנציאליסטי של הוגים כפסקל, קירקגור, ניטשה, היידגר, סארטר, קאמי ויאספרס. שירתו, בעיקר זו הנושאת בחובה משמעויות פילוסופיות, מצדיקה את העיון הפילוסופי בשירה בכלל ובשירתו של מילוש בפרט. (מתוך המאמר)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 277-296 |
| Number of pages | 20 |
| Journal | בקורת ופרשנות: כתב-עת בין תחומי לחקר ספרות ותרבות |
| Volume | 42 |
| State | Published - 2010 |
IHP Publications
- ihp
- Literature -- Philosophy