צדק מעברי ואלימות מינית-מגדרית במלחמה: מלחמת בוסניה כמקרה בוחן

צדק מַעֲברי, כפרקטיקה פוליטית וכדיסציפלינה מחקרית, מבקש להתמודד עם הפרה מסיבית של זכויות אדם – שבוצעה בזמן עימות אלים או תחת משטר דיכוי – בעת המעבר למשטר דמוקרטי. אלימות מינית-מגדרית במלחמה היא תופעה שכיחה, אך לאורך ההיסטוריה נתפסה כאקט פרטי של תוקפנות מינית ולא כפשע מלחמה שיש לתת עליו את הדין. השימוש הנרחב באונס ככלי נשק במלחמת בוסניה(1995-1992) הביא להכרה בכך שתופעה זו משמשת כנשק רב עוצמה לצורך השגת מטרות פוליטיות-צבאיות, ומיקד את תשומת הלב הבין-לאומית בתכליתה של פרקטיקה זו בקונפליקט אלים ובביצוע טיהור אתני. מאמר זה מבקש לדון בסוגיית ההעמדה לדין של הנושאים באחריותיות לתופעת האלימות המינית-מגדרית במלחמה לאחר כינון סדר בין-לאומי-מדיני חדש, באמצעות בחינת תופעת אונס הלחימה ההמוני שהתרחש במלחמת בוסניה והשיטות לסיווגו, להגדרתו ולהתמודדות המעברית עימו במעבר למשטר הדמוקרטי. לפי אחת הגישות של צדק מעברי, גישת הצדק המאחה, יש להעדיף שיקולים של שלום, יציבות ותועלת חברתית בעת ההחלטה אם להעמיד לדין פושעי מלחמה בתקופת המעבר למשטר דמוקרטי. ואולם, המאמר מבקש להראות כי במקרה של פשעי אלימות מינית במלחמה שיקולים אלה מתגמדים לנוכח חומרת העוולות, ולכן אין לוותר על גישת הצדק הגמולי,הדוגלת בהעמדה לדין ובענישה של המעוולים והנושאים באחריותיות לעבירות אלה. זאת ועוד, המאמר יראה כי העמדה לדין של מעוולי אונס הלחימה משנה את סיווגו המשפטי של הפשע, מאשררת את שיוכה של העוולה לספֶרה הציבורית ומבהירה כיפשע זה אינו מקובל בימי שלום – קל וחומר בעת לחימה. (מתוך המאמר)