פרדת אברהם מלוט: (בראשית י"ג)

במחזור סיפורי אברהם תופס לוט מקום חשוב. לוט, אחיינו של אברהם, אומץ כנראה על ידי אברהם ושרה, ולפיכך הצטרפותו למסעם לכנען אינה סותרת את הצו שקיבל אברהם לעזוב את בית אביו. ייתכן שאברהם סבר כי ברכת הזרע תתגשם בלוט, אך בסופו של דבר הקשר ביניהם ניתק. סיפור ההיפרדות פותח במצג ארוך המציין את עושרם של אברהם ולוט ואת מריבות הרועים. פרשני הפשט תולים את המריבה בין רועי אברהם לרועי לוט במאבק על מקורות המים ועל שטחי המרעה. מקורות המחיה הטובים נתפסו זה מכבר, והשטחים שנותרו בשולי היישוב המדבריים הפכו למוקד מתיחות בין הרועים. על פי גישת חז"ל, המריבה נסובה על יחסם של רועי לוט לרכושם של הכנענים והפריזים בארץ. המדרש מציג את רועי לוט כמי שנהגו לגזול את הכנענים בטענה שהארץ שייכת לאדונם כבר כעת. לפי גישה זו, אזכור תושבי הארץ נועד לבטל את טענתם. הכתוב משיב כנגדם, שהארץ הובטחה לאברהם רק לאחר שייעקרו ממנה שבעת העממים, לפיכך פשעו רועי לוט ששלחו ידם בגזל. המאמר מבקש לבחון מחדש את העימות בין אברהם ורועיו לבין לוט ורועיו, זאת תוך ניתוח מדוקדק של הסיפור על כל מרכיביו.