פפירוס צאלים 13 ושאלת יכולתן של נשים לגרש את בעליהן בהלכה היהודית הקדומה

Research output: Contribution to journalArticlepeer-review

Abstract

פפירוס צאלים 13 מתואר כגט שנתנה אישה לבעלה. בעקבות שטר זה חיפשה ברנדט ברוטן מקורות נוספים שיש בהם כדי לבסס את ההשערה בדבר קיומו של נוהג יהודי קדום, שלפיו אישה היתה רשאית לגרש את בעלה. מאמרה של ברוטן עורר הדים וויכוח, וחוקרים ביקשו לדחותו ולזהות את השטר כ"שובר של כתובה" בלבד. מצד שני ניסתה טל אילן לשוב ולזהות את השטר שבפפירוס הזה כגט. המאמר דן בחשיבות ההיסטורית של נושא זה. כיוון שלגירושין בדת היהודית יש חשיבות מרחיקת לכת על האשה וגם על ילדיה, ברור שאלה ההולכים לפי ההלכה לא יכירו בגירושין שניתנו על ידי האישה, ואישה כזאת תיחשב עדיין לנשואה וילדים שיוולדו לה בנישואין עתידיים ייחשבו לממזרים ללא אפשרות להינשא בתוך החברה היהודית. בסופו של דיון המסקנה היא שהשטר אינו יכול להיחשב כגט גירושין שבו האישה גירשה את בעלה, אלא כשטר ויתור שנתנה האישה לבעלה, שבו היא מצהירה שאין בעלה חייב לה חוב כספי כלשהו בעקבות פירעון הכתובה.
Original languageHebrew
Pages (from-to)377-390
Number of pages14
Journalציון: רבעון לחקר תולדות ישראל
Volume63
Issue number4
StatePublished - 1999

IHP Publications

  • ihp
  • Divorce
  • Jewish law
  • Ketubah
  • Letters
  • Women -- Legal status, laws, etc

Cite this