פסקת "איכה" בפסיקתא דרב כהנא: בין קינה לתוכחה

Research output: Contribution to journalArticlepeer-review

Abstract

המאמר מבקש לדון במקרה חריג בפסיקתא דרב כהנא שאינו תואם את קווי המתאר הכלליים שלה, ונראה שבמקרה זה מקבלת שאלת העריכה משמעות ייחודית: המאמר מתמקד בפסקה ט"ו בפסיקתא דרב כהנא, "פסקת איכה". בדרך כלל כוללת הפסיקתא דרשות לקריאות התורה לשבתות מיוחדות ולמועדים, אבל באופן חריג היא כוללת גם חטיבה שלמה של דרשות להפטרות המיוחדות הנקראות מלפני תשעה באב ועד לראש השנה. ניתוח מבני וספרותי של הפסקה אל מול מקורותיה מלמד שהעורך שלה נקט גישה הנוהגת איפוק במקורותיו ומתערבת בהם במידה מינימלית, אך משכיל לעצב אותה בדרך שתבטא את רעיונותיו הייחודיים. מגמתו של העורך הייתה ליצור פסקה המכוונת בעיקר כנגד קריאת "איכה היתה לזונה",שהיא היתה ככל הנראה הפטרת השבת, ועם זאת לטעון את תיבת "איכה" שבישעיה גם במשמעות נוספת על זו העולה מההקשר המקומי שם. היינו, לא רק ממד התוכחה המודגש בישעיה אלא גם ממד הקינה העולה ממגילת איכה. דומה שמהלך ספרותי זה מטרתו להכין את הקהל לקינות העומדות במרכז הליטורגיה של צום החמישי.
Original languageHebrew
Pages (from-to)1-11
Number of pages11
JournalJSIJ
Volume16
StatePublished - 2019

IHP Publications

  • ihp
  • Bible -- Lamentations
  • Criticism, Textual
  • Editing
  • Exhortation (Rhetoric)
  • Fiction -- Technique
  • Jewish ethics
  • Laments
  • Midrash rabbah -- Lamentations
  • Pesikta de-Rav Kahana

Cite this