Abstract
"התכסיס הטוב ביותר שעשה השטן הוא לשכנע את העולם שהוא אינו קיים" כתב בודלר בשיר באמצע המאה ה-19. במאמר זה ארצה לבחון כיצד התכסיס המרשים של הטכנולוגיה מצליח בשכנוע בני האדם והקליניקה כי היא חלק אינטגרלי בתוכם. ניתן לזהות שתי עמדות בולטות כלפי הטכנולוגיה ומקומה בחדר הטיפול. הראשונה מאמצת לחיקה את השימוש בטכנולוגיה כאמצעי טיפולי, מול השנייה המתאמצת להרחיקה מזירת הטיפול ומהשיח הטיפולי. שתיהן נוטות להתעלם מאפשרות נוספת, בה משתרע מרחב נוסף בו מתמקדת הטכנולוגיה כאפשרות של נוכחות שיש להיות ערים אליה. במאמר זה אציג את השפעתה של הטכנולוגיה של הקליניקה. מושגי זיכרון, זמן ומרחב בקליניקה כמושגים רגישים להשתנות טכנולוגית, דיגיטלית. כך למשל, המרחב בעידן הדיגיטלי אינו מייצג עוד מקום בלבד, אלא זירה הנחווית כרשת, מטריקס אפיסטמי בו מונחות אפשרויות חדשות. אציג תפיסה לפיה ניתן לראות בטכנולוגיה החודרת לחדר הטיפולים שלישי אנליטי, המשמש אותנו במהלך השעה הטיפולית. ממד דיגיטלי המתפקד כאובייקט מעבר ייחודי המקל על יצירת קשר הדרגתי עם האחר. דרך הצגתו של תיאור מקרה קליני תוצג הרחבה מושגית ותפיסה היברידית הרואה בטכנולוגיה כיציר כלאיים בחדר הטיפול ומאפשרת לבחון את מקומה, תפקידה ואת עמדות המטפל כלפיה. (מתוך המאמר)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 199-208 |
| Number of pages | 10 |
| Journal | שיחות: כתב-עת ישראלי לפסיכותרפיה |
| Volume | 34 |
| Issue number | 3 |
| State | Published - 2020 |
IHP Publications
- ihp
- Time -- Psychological aspects
- Memory
- Psychotherapy
- internet in psychotherapy
- Technology
- Therapist and patient
- Internet -- Psychological aspects
- Internet -- Social aspects