פיטופלנקטון במזרח הים התיכון - מגמות בזמן ובמרחב

פיטופלנקטון הינם מיקרואורגניזמים הנמצאים בבסיס מארג המזון הימי ואחראים לקיבוע פחמן דו-חמצני אטמוספרי ושחרור חמצן. פיטופלנקטון מגיב מהר לשינויים סביבתיים, ולכן מעקב אחר הביומסה שלהם, קצב פעילותם (יצרנות ראשונית), ומגוון המינים הינו מושא למחקרים רבים ומהווה נדבך מרכזי ברוב תוכניות הניטור הימי בעולם. פרק זה יסקור את ההשתנות המרחבית, העונתית, האנכית (לעומק עמודת המים המוארת) והרב-שנתית של פיטופלנקטון במרחב הימי של ישראל במזרח הים התיכון על בסיס תוכנית הניטור הלאומית (2003-2023), ומידע משלים ממחקרים שונים שפורסמו באזור. כמו כן, פערי ידע שעולים מסקירה זו. תוצאות הסקירה מראות דומיננטיות מספרית של פיקו-פיטופלנקטון כדוגמת ציאנובקטריות (פרוקריוטים, חסרי גרעין תא מוגדר) ואצות אאוקריוטיות (בעלי גרעין תא) במדף הרדוד לאורך החוף ובים הפתוח לאורך כל השנה. במהלך הקיץ ריכוזי חומרי ההזנה (נוטריינטים) נמוכים במיוחד, ולכן כמות מיני פיטופלנקטון וגודלם קטן, עם פיזור מרחבי ואנכי שונה מאשר בחורף/אביב. עלייה חדה ומהירה בביומסתמיקר ואצות - תופעה המכונה "פריחה", בעיקר של דינופלגלטים, קשורה על-פי רוב לאירועי זיהום בנוטריינטים. אולם מינים אלה נמצאים לאורך החוף בכמויות קטנות לאורך כל שנות הדיגום גם ללא קשר לזיהום, דבר המצביע על הסכנה לפריחות מזיקות במרחב הימי. מאחר שמזרח הים התיכון הינו מהימים החמים והעניים ביותר בחומרי הזנה בעולם, הוא מהווה "מעבדה טבעית" לבחינת שינויי האקלים באוקיינוסים החזויים עד סוף המאה הנוכחית. לפיכך יש חשיבות אקולוגית ומדעית רבה למעקב אחרי התפוצה והפעילות של פיטופלנקטון דווקא במרחב הימי של ישראל, במיוחד לאור היותם מדד לבריאות הסביבה הימית.