Abstract
המאמר מנסה לעמוד על מקצת המאפיינים של הזרימה הפוסט-אורתודוכסית ביהדות הישראלית, בדגש על המקרה הציוני-דתי בדור ההתנחלויות. המאמר מתחיל בקריאת הייאוש אל מול הקטגוריות הלוכדות את האדם החילוני בישראל מחד גיסא, ואת שומר המצוות מאידך גיסא, וממשיך באפשרויות המחדשות והדינמיות שבזרימה זו, הן ביחס לעולם החרדי והן ביחס למקרה של הפמיניזם בציונות הדתית. המונח 'אורתודוכסיה' הוא מונח המבטא קיפאון, בניית חומות והצבת גבולות עבים אל מול מה שנדמה כ'איום'. המונח 'פוסט-אורתודוכסיה' מבקש לתאר תנועה, יצירה, וראיית האיום כאתגר המשולב בהזדמנות להרחבת היחסים החברתיים בתוך גבולות המציאות הנחווית ומחוצה להם. המסקנה היא שהפוסט-אורתודוכסיה אינה תוכנית תרבותית-פוליטית ואף אינה הגדרה עצמית, לפחות בתחומיה של החברה הישראלית. הפוסט-אורתודוכסיה היא בעיקר זרימה, תנועה, שוטטות במרחב יהודי אורתודוכסי, תוך 'דגדוג' הכללים והנהגים המקובלים.
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 223-252 |
| Number of pages | 30 |
| Journal | מחקרי יהודה ושומרון |
| Volume | כרך יט |
| State | Published - 2010 |
IHP Publications
- ihp
- Feminism
- Lavie, Aliza
- Postmodernism -- Religious aspects -- Judaism
- Religious Zionism
- Women in Judaism
