Abstract
לא רק החלוצים במושבות ובקיבוצים ביקשו לכונן בפלשתינה חברה חדשה, אלא גם רבים מאנשי התנועה הציונית שהתיישבו בתל-אביב. האתוס הציוני-סוציאליסטי הכתיב דפוסי התנהגות חדשים, לרבות הרצון להשתחרר מציוויי הדת. עם זאת, היו מי שביקשו לשמר את המסורת ואת הטקסטים היהודיים כחיבור ללאום היהודי ומתוך שמרנות חברתית. המתחים בין המגמות השונות פרצו בקרב משפחת שרתוק (לימים שרת), מעמודי התווך של היישוב בפלשתינה המנדטורית, כאשר אחת מבנותיה ביקשה למסד את יחסיה עם בן זוגה, אליהו גולומב, בלי לערוך את הטקס הדתי המסורתי. לילך רוזנברג-פרידמן מסבירה, מדוע הוויכוח המשפחתי הזה משקף היטב את המתחים שהסתתרו בתפישות העולם של היישוב בשנות העשרים של המאה הקודמת. (מתוך המאמר)
| Translated title of the contribution | The Shertok family marriage: Attitude to Religion and Tradition in Tel-Aviv in the 1920s |
|---|---|
| Original language | Hebrew |
| Pages (from-to) | 82-93 |
| Number of pages | 12 |
| Journal | זמנים: רבעון להיסטוריה |
| Volume | 123 |
| State | Published - 2013 |
IHP Publications
- ihp
- Eretz Israel -- History -- 1917-1948, British Mandate period
- Marriage
- Religion
- Secularism
- ארץ-ישראל -- היסטוריה -- 1918-1928
- דת
- חילוניות
- נישואים
- שרתוק (משפחה)