עמנואל לוינס: המורה בעין הסערה

Research output: Contribution to journalArticle

Abstract

עמנואל לוינס (1995-1906), מן הפילוסופים הבולטים של המאה העשרים, כתב פילוסופיה אתית המעניקה את הקדימות לאדם האחר. הפילוסופיה שלו מבקשת להקדים את האתיקה למטפיזיקה ולתיאולוגיה, ויש בה מתן משמעות מוסרית-אוניברסלית שאותה אפשר לגזור מן המקורות היהודיים. מחקר זה מבקש להוסיף נדבך לדיון בפילוסופיה של החינוך אצל לוינס. המאמר מתמקד בבחינת מקומה של הפעולה המוסרית בזמנים של התפוררות החוק והמוסדות. לוינס מפגיש את הקורא עם החינוך כפעולה העיקרית של החברה של סוף המאה העשרים, הנמצאת בסכנה של מלחמות ופשע. בזמנים של סערות הפעולה החינוכית נגזרת מן העוצמה של החיים הפנימיים, והיא תבוא לידי ביטוי ביכולתה לעורר את האחרים, אנשים וחניכים, אל החיים המוסריים שלהם. פעולתו של המורה היא הפעולה של שעת המשבר, של הנכונות להיות בעין הסערה, כדי לקבל אחריות. מאמר זה, המבקש לעסוק בדמותו של המורה אצל לוינס, עוסק בעצם בשלושה אנשים או שלושה מורים: משה המקראי, זה המכונה משה רבנו, מורהו האגדי של לוינס המכונה מסייה שושני, וכמובן לוינס עצמו כמחנך וכמנהל בית ספר. שלושתם נענו לאתגר המוסרי שניצב בפניהם בעין הסערה (תקציר מתוך המאמר).
Original languageHebrew
Pages (from-to)253-264
Number of pages12
Journalהחינוך וסביבו: שנתון סמינר הקיבוצים
Volume28
StatePublished - 2006

IHP Publications

  • ihp
  • Ethics
  • Jewish ethics
  • Lévinas, Emmanuel
  • Teacher-student relationships
  • Teachers
  • Teachers -- Professional ethics

Cite this