על תחייתה של היידיש - על סרטו של ארנון גולדפינגר "הקומדיאנטים"

סיפורה של הציונות הוא סיפורה של השפה העברית. כעוף החול המתעורר משנתו הניצחית קמה השפה העברית, עם תחייתה של הציונות, והייתה לשפה שבה ודרכה עיצב את עצמו העם היהודי השב לציון. הסרט "הקומדינאנטים" הוא ביטוי מופלא לזיכרון שמסרב לדעוך. משפחה שלמה נרתמת למסע הזיכרון. אין כמו התיאטרון להעצים את מופעי החיים, הרי דומה הוא כל כך לחיים: הדמויות המשחקות אמיתיות, הזמן של המשחק הוא ריאלי ואף חלק מהתפאורה אמיתי. הוא זהה למה שהיה: הלבוש, הדיבור והתנועה של העבר שבים לחיים. ובכל זאת אלו חיים רק על הבמה, לא בשוק החיים. המשחק המרתק שבין הבמה לחיים, בין עולם ששקע לתחייתו הוא נושאו של הסרט. גם אם היידיש אינה עוד שפתם של ילדים, של אוהבים, של מלומדים, של סוחרים ושל כל עמך ישראל, אף לא של משפחת בורשטיין בחיי היום-יום שלה בארצות הברית, היא בכל זאת שפה חיה, או שפה הקמה לתחייה ולו רק לרגע אחד. הסרט מעביר בפנינו את הרגעים השונים של תחיית השפה, במופעים השונים של המשפחה.