Abstract
בתי הדין הרבניים בישראל פועלים על פי תקנון סדרי הדין המקביל בעיקרו לתקנות סדרי הדין הנהוגות בבתי המשפט. במחקר המשפטי וההיסטורי של בתי הדין הרבניים בארץ ישראל מקובל לטעון שהתקנון הראשון פורסם בשנת 1943 ושהעבודה עליו החלה בראשית שנות הארבעים. חשיבותו של תקנון זה נובעת כביכול מהיותו התקנון הראשון בהיסטוריה ההלכתית. מאמר זה בוחן מחדש הנחה זו. על סמך מקורות שפורסמו ועל סמך מקורות שנותרו סמויים בארכיונים, המאמר מוכיח שהטענה המקובלת אינה מדוייקת. תקנון סדרי הדין הראשון בארץ ישראל ובכלל נכתב עבור בתי הדין של הרבנות בארץ ישראל סמוך ביותר ליום הקמתם, בשנת 1921. המאמר בוחן את יצירת התקנון, תוכנו וזהות מחבריו. בחינה זו מציעה הסברים לשאלה מדוע לא מילא התקנון הזה את הציפיות שתלו בו ומדוע נשכח דבר קיומו. מלבד זאת, העיון בסוגיה זו חושף עימות עקרוני שהתנהל בין תפיסות עולם משפטיות שונות, עימות שבא לידי ביטוי בוויכוח סביב הקמתה של הרבנות ובתי הדין שלה, ובו השתתפו רבנים מן העבר האחד, ומשפטנים - במיוחד משפטני השלטון הבריטי - מן העבר האחר. (מתוך המאמר)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 37-75 |
| Number of pages | 39 |
| Journal | מחקרי משפט |
| Volume | 25 |
| Issue number | 1 |
| State | Published - 2009 |
IHP Publications
- ihp
- Jewish law
- Rabbinical courts