על ייחודם של פועלי החישה בעברית והפועל "להרגיש"

מאמר זה מציג חלק מממצאיו של מחקר גדול יותר שערכנו בנושא פועלי החישה בעברית– לראות, לשמוע, להריח, לטעום, לגעת (פראלטה שביט, 2022). שיטת המחקר הייתה מחקר מבוסס שימוש – based Usage. הטענה המוצגת במאמר היא כי השפה העברית יוצרת מבנים חדשים המכסים בצורה שונה את החלוקה המקובלת בין החושים. לשם כך אפיינו את הפועל הפרוטוטיפי בכל אחד מפועלי החישה, מיפינו את הפוליסמיה של כל אחד מהם תוך הבחנה בין שימושים קונקרטיים לשימושים מטפוריים והתייחסנו לקשר בין המשמעות הראשונית למשמעויות החדשות. נוסף על כך, במאמר מוצגת תכונתם המיוחדת של פעלים אלה, הנובעת מתכונתם המיוחדת של החושים עצמם – התמזגות ביניהם בשימוש היומיומי שלנו בהם. תכונה זו וכן הפוליסמיה של פעלים אלה והאפשרות להחליפם אלה באלה, הם מאפיינים של הוליסטיות, המתקשים למצוא ביטוי בשפה – הדיכוטומית מטבעה. בהקשר זה מצאנו כי אחד הפתרונות ש"מציעה" לכך השפה, הוא השימוש בפועל "להרגיש". פועל זה, שאינו שייך באופן מוצהר לחמשת החושים, מתפקד כפועל הוליסטי במובנו החושי, והוא מעין חוש־על. הוא מאפשר ביטוי מעשי-לשוני להתמזגות החושית המתרחשת מאליה בפעולת התפישה שלנו. (מתוך המאמר)