Abstract
המיאון הוא אחת התופעות ההלכתיות הייחודיות ויוצאות הדופן ביותר בתולדות ההלכה. שלושה מרכיבים בתופעה חריגה זאת עומדים במתח אם לא בסתירה לעקרונות ולמוסדות הלכתיים מהותיים. המרכיב הראשון קשור במעמדה הייחודי של הקטנה בפעולת המיאון – על פי התפיסה ההלכתית המקובלת קטנים אינם מסוגלים בדרך כלל לחולל פעולה בעלת משמעות משפטית, ואילו המיאון, המאפשר לבת קטנה לבטל את קידושיה, מעניק לפעולתה משקל משפטי מכריע. המרכיב יוצא הדופן השני במיאון עומד בסתירה ליסוד מוסד במבנה המשפחה בהלכה, הקובע שבידי הבעל מצוי הכוח הבלעדי לפרק את הנישואים באמצעות גט, שכן במיאון הקטנה היא זאת שעוקרת באופן חד־צדדי את זיקת האישות. המרכיב החריג השלישי במיאון הוא היעדרם לכאורה של המאפיינים הפורמליים המדוקדקים שנדרשים בדרך כלל לשם השגת תוצאה הלכתית רבת משמעות כמו ביטול זיקת אישות. מאמר זה מוקדש לחשיפת ההיסטוריה המורכבת של המיאון, ובעיקר לעקבות שהשאירה מורכבות זאת בספרות חז"ל הקובעת את טיבו של המיאון, ספרות שבשלבים שונים של מסירה ועריכה כיסתה והדחיקה במודע ושלא במודע חלק מהפערים הבסיסיים שהיו בהבנת התופעה החריגה הזאת.
Translated title of the contribution | The Meʾun (Refusal):: The Complex History of Halakhic Anomaly |
---|---|
Original language | Hebrew |
Pages (from-to) | 377-393 |
Journal | תרביץ: רבעון למדעי היהדות |
Volume | 82 |
Issue number | 3 |
State | Published - 2014 |
Keywords
- קטינים ביהדות
- סרבנות גט
- דיני אישות ומשפחה
- נישואי קטינים
- Domestic relations
- Divorce (Jewish law)
- Minors (Jewish law)