Abstract
המאמר מבקש להציג את עמדתו של הרב יואל טייטלבוים, שעמד בראש חסידות סאטמר, והיה ממתנגדיה החריפים ביותר של הציונות. חסידות סאטמר נזכרת בחברה הישראלית בעיקר כאשר היא זוכה להד תקשורתי ורואים בה קוריוז אנטי ציוני, אבל הגותה כמעט אינה זוכה להתייחסות מחקרית. מטרת המאמר להראות את הקוהרנטיות של משנת מייסדה, הרב טייטלבוים, המציג עמדה פילוסופית מוסרית עקבית והגיונית. אחד משיאי ביקורתו נושא גם משמעות פוליטית, כאשר הוא רואה את הציונות כגורם משמעותי שהוביל, מדעת או שלא מדעת, לשואה. הטענה התיאולוגית של טייטלבוים מבקשת ליישב בין הממד האוניברסלי של האמונה באחדות האל ובין תפיסת "העם הנבחר" על ידי כפיפות של משמעות היהדות לתפיסה אוניברסלית. הציונות איננה רק כפירה דתית באל, אלא הכרזה של לאומיות אנטי אוניברסלית. לדידו, המלחמות והמאבק באומות העולם הם חלק עיקרי בעיצוב הזהות של מדינת ישראל. כפי שטוען המחבר, אין צורך לקבל את המטען התיאולוגי של טייטלבוים כדי לראות בעמדתו ביקורת משמעותית הרואה בציונות עמדה לא מוסרית (מתוך המאמר).
Original language | Hebrew |
---|---|
Pages (from-to) | 291-304 |
Number of pages | 14 |
Journal | החינוך וסביבו: שנתון סמינר הקיבוצים |
Volume | 29 |
State | Published - 2007 |
IHP Publications
- ihp
- Antisemitism
- Faith
- Gentiles
- Heresy
- Holocaust, Jewish (1939-1945)
- Jewish diaspora
- Jewish nationalism
- Jewish philosophy
- Judaism
- Monotheism
- Repentance -- Judaism
- Satmar Hasidim
- Talmud Bavli -- Ketubbot
- Zionism
- Zionism and Judaism