Abstract
הדימוי של ירושלים כעיר הבנויה לתלפיות לקוח ממדרש לפסוק "כמגדל דויד צוארך בנוי לתלפיות" (שיר השירים, ד,ד): "תל שכל פיות פונים בו" (בבלי ברכות ל ע"א). למרות ההבדלים בין התקופות והדתות אפשר להשתמש בדימוי הזה לתיאורה של ירושלים בתקופה הצלבנית בשני רבדים: האחד, העיר כמרכז דתי ורוחני, עיר שנעשית אבן שואבת לצליינים-תיירים והם תורמים לפרנסתה, והרובד השני , תל במשמעות הארכיאולוגית: עיר הבנויה שכבה מעל שכבה ומסורת קדושה מעל מסורת קודמת ובתוכן שכבות הבנייה בתקופה הפרנקית. התרומה הפרנקית לעיר כללה גם בניה חדשה מן היסוד, אך רוב השרידים הארכיאולוגיים מירושלים הפרנקית הם תוספות לבניינים קיימים: הרחבה, פרשנות חדשה וקישוט התורמים ליצירת שכבה נוספת באותו תל ששרידיו עומדים עד היום. אף שבפועל הפרנקים שלטו בירושלים רק 103 שנים, החותם שהם השאירו בה הוא נדבך חשוב בתולדות העיר. המאמר בא לטעון שהיקף הבנייה וריבוי הצליינים שפנו אל העיר וביקרו בה עומדים בסתירה לתמונה של עיר מדולדלת, ומעוטת אוכלוסין, וכי למרות מה שנטען ירושלים הייתה למרות הכל עיר הבנויה לתלפיות. (מתוך המאמר)
| Original language | Hebrew |
|---|---|
| Pages (from-to) | 333-355 |
| Number of pages | 23 |
| Journal | ירושלים וארץ-ישראל |
| Volume | 12-13 |
| State | Published - 2020 |
IHP Publications
- ihp
- Eretz Israel -- Antiquities -- Crusader Period, 1099-1260
- Jerusalem (Israel) -- Antiquities
- Jerusalem (Israel) -- History -- 1099-1244, Latin Kingdom, Crusaders
- Crusades
- Christian pilgrims and pilgrimages
- History -- Sources
- Franks
- Early maps